ליצירת קשר וקבלת פרטים נוספים ללא התחייבות, ניתן להשאיר פרטים ונחזור אליך בהקדם:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

"בין מסורת לחדשנות" כנס ראשון לקידום היצוא בחברה הערבית

לראשונה נערך כנס מיוחד בנצרת, שנועד לקדם את היצוא בקרב עסקים בחברה הערבית. הכנס, ביוזמת לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ובהשתתפות המשרד לשוויון חברתי, משרד הכלכלה והתעשיה ומכון היצוא נערך במעמד השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. 

הכנס, שכותרתו הייתה "בין מסורת לחדשנות", הוא ראשון בכנסים כלכליים, שנועדו לקדם את העסקים בחברה הערבית. אמר על כך נשיא הלשכה, דוד קסטל: "כנס זה הוא צעד חשוב נוסף בהגשמת החזון של לשעת המסחר: למנף את העסקים, החברות והמפעלים בצפון בכל הדרכים האפשריות. לקדם את כל העסקים – ואת העסקים בחברה הערבית במיוחד. עם סיוע, תמיכה והכשרה נכונים – העסקים בחברה הערבית יכולים לפרוח, להתפתח ולמשוך אחריהם את כל המשק הצפוני. הכנס הזה התחיל בשיחות של העלאת רעיונות עם ידידי, איש העסקים וליד עפיפי, חבר הנהלת לשכת המסחר ואיש מחויב לקידומה הכלכלי של החברה הערבית. העסקים בחברה הערבית הינם חלק מרכזי בכלכלת צפון הארץ. הצלחתם היא תנאי להצלחת כל המגזר העסקי באזור".

ראש עיריית נצרת, עלי סלאם, שפתח את הכנס, הציג תוכניות פיתוח של עירו, אך אמר שכיום אין לנצרת די שטחים והדבר בולם את אפשרויות ההתרחבות והפיתוח.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ציינה כי צמיחת החברה הערבית היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק. "עוד לא מימשנו כהוא זה את הפוטנציאל הקיים בחברה הערבית. לכן הובלתי החלטות של הממשלה להשקעות גדולות בפיתוח החברה הערבית ובפיתוח החברה הבדואית בצפון". לדברי השרה כבר עתה הוקצו תקציבים בסך 5 מיליארד ₪ שכוללים הכשרת עובדים, תמיכה במעסיקים ופיתוח היצוא בחברה הערבית. השקעות גדולות נוספות הינן בפרויקט "ישראל דיגיטלית": אנחנו נדאג שהחברה הערבית תקבל את חלקה בתוכנית זו, בעיקר בקרב העסקים הקטנים והבינוניים".

בבנק ישראל אין כוונה להעלות את הריבית

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, המרצה המרכזית בכנס, אמרה כי השיפור שאנו רואים במשק הישראלי משתקף היטב בשוק העבודה ובשיעורי האבטלה הנמוכים. שיפור זה ניכר גם בשוק העבודה בחברה הערבית. נגידת בנק ישראל התייחסה להיבטים נוספים במשק הישראלי. ב-2017 חל גידול משמעותי ביצוא, במקביל לשיפור בסחר העולמי. השקל נמצא כבר זמן ממושך בתהליך התחזקות, וזה משפיע על האינפלציה הנמוכה. הריבית של בנק ישראל עומדת כבר זמן רב על 0.1%, והמדיניות היא להמשיך קו זה עד להגעה ליעד האינפלציה.

כמו כן, מתערב בנק ישראל בשער החליפין. הרקע להתערבות זו: מדיניות מוניטרית מרחיבה מאד בעולם, בשל ריביות שליליות; חשש מפגיעה בלתי הפיכה במגזר המסחרי וביצוא. הפקה מקומית של גז טבעי הינה מקור לחץ נוסף, שמחזק את השקל.

להערכת הנגידה, הסחר העולמי צפוי לצמוח באופן מתון יותר בשנים הקרובות, בהשוואה למגמה שהייתה לפני המשבר. תחזית קרן המטבע הבינ"ל היא כי הגידול בסחר העולמי יואץ ל-4%. משקל התעשייה בתוצר יורד בארצות רבות בעולם. גם בישראל ישנה ירידה: מ-14% ל-12%.

 

שיפור בפריון הוא המפתח לקידום המגזר העסקי

"ישראל אינה סוגרת את הפער בפריון העבודה" אומרת ד"ר פלוג. "התוצר לשעת עבודה במשק הישראלי נמוך יחסית למדינות המפותחות. במגזר ההיי-טק התוצר אמנם גבוה מאד, אולם מגזר זה הוא רק 9% מהמשק. ככל שהענפים יותר ממוקדים בשוק המקומי, הפער בפריון ביחס למדינות אחרות גדול יותר".

נגידת בנק ישראל הציגה 3 קטגוריות לפערים: סביבה עסקית – רגולציה ובירוקרטיה מכבידות ולא עקביות. למרות המאמץ הממשלתי להקטנת הרגולציה, ישראל עודנה במקום הרביעי מהסוף בין המדינות המפותחות. ההון למועסק - נמוך בארץ ובפער גדול ביחס למדינות אחרות. מיומנויות בני 16 ומעלה – לישראל יש עוד הרבה לאן לשאוף במיומנויות דיגיטליות, כמותיות ומילוליות.

"בניתוח על פי אוכלוסיות, החברה הערבית אחרונה בכל 3 המיומנויות. המגזר החרדי מקדים אותה. גם במבחן פיזה של בוגרי תיכון ישנו פער גדול בין דוברי עברית לדוברי ערבית. חל אמנם שיפור, אך הפער עדנו גדול. קיים מיעוט של סטודנטים ערבים במקצועות ההנדסה וייצוג כפול מחלקם באוכלוסייה ברפואה ובמקצועות הפארא-רפואיים. שיעור הסטודנטים הערבים בקרב לומדי מקצועות ההיי-טק גדל כמעט פי 4 מבעבר. ישנו מחסור בכוח אדם מיומן בתחום זה". 

מהם הצעדים שיש לנקוט לשיפור כלכלת ישראל?

שיפור ההון האנושי – העלאת רמת מיומנויות היסוד, טיוב רגולציה והפחתת בירוקרטיה. הסרת חסמים, המעכבים חשיפה לתחרות בעולם.

תמרוץ ותמיכה בהטמעת שיפורים טכנולוגיים בענפים המסורתיים ובשירותים.

הגדת תמיכת המדען הראשי בתקציבי מחקר ופיתות.

הגדלת פריון העבודה – שכן שיפור בפריון הוא המפתח לקידום המגזר העסקי.

 

כלים לקידום היצוא

נשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, דוד קסטל, הציג את הדרכים הנפתחות לעסקים בעקבות קשרים בינלאומיים שלשכת המסחר מפתחת. הוא הביא , כדוגמא, את המשלחת של הלשכה שביקרה לאחרונה בגרמניה לצורך הידוק קשרים ושיתופי פעולה עם לשכות מסחר ועם גורמים כלכליים בגרמניה. "גילינו רצון לחבור לישראל וללמוד ממנה בתחומי החדשנות וההיי-טק. "כששאלו אותנו בגרמניה איך ישראל מגיעה להישגים כאלה בחדשנות, התשובה שלנו הייתה כי הסיבה העיקרית היא החינוך. החינוך הטכנולוגי והחינוך למדעים הוא הכלי המרכזי לקדם את החדשנות". דוד קסטל שיבח את ההשקעות הניכרות בתשתיות בצפון אך התריע כי יש להוסיף על תשתיות אלה שדה תעופה בינלאומי צפוני. שדה תעופה שיביא לצפון תיירות, 10,000 מקומות עבודה, ויביא לכאן גם חברות בינלאומיות.

איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, הציג את הכלים שהוכנו במשרד לסיוע עסקים במגזר, כגון: מענקים לברות סטארט-אפ, קרן הלוואות לעסקים זעירים של נשים ו-4 מרכזי הדרכה לעסקים.

מנכ"ל מכון היצוא, גדי אריאלי, שם בדבריו את הדגש על המכירה באינטרנט והמסחר המקוון ככלים מרכזיים בקידום היצוא במגזר הערבי. שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא, דיבר על בעיה ב"תפיסת היצוא" אצל יצואנים מתחילים, שלא תמיד מבינים את ההתנהלות בשוק הבינלאומי ואת הצורך בהיערכות מיוחדת לשיווק בחו"ל.

"אנחנו מתייחסים לחברה הערבית לא רק כשווים, אלא כשווים יותר – וכדאי ליצואנים בחברה הערבית לנצל גישה זו ואת הכלים הרבים העומדים היום לעזרת היצואנים", אמר כצנלסון והציג את תוכניות הסיוע ליצואנים, הקיימות היום.

 

איש העסקים וליד עפיפי, חבר הנהלת לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, אמר כי למשרדים הממשלתיים השונים יש כלים רבים לקידום היצוא. "אנחנו רוצים ליצור פלטפורמה אחת, ONE STOP SHOP, כדי שלאנשים, הרוצים לפתח את יצוא העסק, תהיה נגישות למידע במקום אחד. יש להנגיש את המידע על התוכניות הטובות וכיצד להשתמש בהן. דרושים לנו שטחים למבנים לעסקים, אך הנגישות למידע היא בדחיפות ראשונה".