1

20% ירידה בתפוקת הורים עובדים בחופשות תלמידים



"אמא תקני לי" – משפט ששומע כל הורה בזמן החופשה הגדולה, אינו אומר שהחופשות הארוכות הן "בוננזה" למגזר העסקי. דוד קסטל, נשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, אומר כי החופשות הארוכות גורמות לנזקים במקומות העבודה, לירידה בתפוקה של הורים עובדים בשיעור של עשרות אחוזים. הוא קורא ליישם פתרונות שיפחיתו נזקים אלה.

להתכונן עכשיו לחופש הגדול

מאת: דוד קסטל*

 

את אנחת הרווחה של ההורים כשהסתיימה חופשת הפסח האינסופית של התלמידים – שמעו בכל הארץ. רווחה שטרם זמנה - בעוד חודשיים מתחיל החופש הגדול. כמו בכל שנה יתחילו הורים בחיפוש קדחתני אחר "פתרונות" לילדים: שוב יעסקו כותרות העיתונים בעלות הגבוהה של החופש להורים. שוב יגויסו סבים וסבתות, שגם להם בהרבה מקרים חלק פעיל בשוק העבודה.

 ממש עכשיו זה הרגע האחרון למציאת הפתרונות ולצמצום הנזקים הצפויים. בעוד חודשיים זה יהיה מאוחר מדי.

הנזק למשק מהחופשה הממושכת של התלמידים הוא אדיר. צריך לראות את הבעיה בהיבט כולל – אם מדובר באפשרות לחסוך למשק הוצאות של מאות מיליוני שקלים, בואו נמצא עכשיו את הפתרונות לבעיה.

רבים מההורים שגדשו את הקניונים בחופשה האחרונה עם ילדיהם ושמעו שוב ושוב את המלים "קנו לי", סברו ודאי שזה גן עדן לעסקים. אבל גם המגזר העסקי לא תמיד מרוצה מהחופש הגדול.

במקרים רבים בעל העסק עצמו הוא הורה שצריך לשמור ולהעסיק את ילדיו, ושלא כמו ציבור השכירים, ברוב הפעמים הוא אינו מרשה לעצמו לצאת לחופשה דווקא בחופש הגדול, העונה החמה, תרתי משמע. קשה לו עוד יותר לצאת לחופשה בקיץ, כי השכירים שלו מבקשים לצאת לחופשה ביולי-אוגוסט, כדי להיות עם ילדיהם.

אין הכוונה, חלילה, לפגוע בזכות העובדים לחופשה. הבעיה היא הריכוז של חופשות עובדים. כשעובדים רבים במשרד ממשלתי או בעירייה, למשל, יוצאים לחופשה בעת ובעונה אחת, הנשארים מתקשים לעמוד בעומס. אנחנו מדברים למעשה על שיתוק חלקי של המשק. הפוגע קשות במגזר העסקי.

במצב כזה, כדאי לחשוב על מזעור נזקים, כמו חופשות מרוכזות ושינויים בלוח החופשות שיקטינו את העלויות. לא "עבודת טלאים" אלא שינויים אמיתיים שיוכלו ליצור רצף של עבודה ורצף של לימודים. אפשר למצוא פתרונות שישמרו על זכויות המורים. (תוכנית "אופק חדש", למשל, הראתה שבתגמול מתאים והידברות נכונה, אפשר לשבור תבניות ולהגיע לתמרוץ מורים. אפשר להשיג שיפור בהתאמה שבין ימי החופשה של העובדים ושל ילדיהם.

אנחנו חשים את נזקי החופש הגדול הממושך גם בתפקודם של הורים עובדים שלא יצאו לחופשה. גם ההורים האלה צריכים למצוא "סידור" לילדים. הסידור הזה הוא, לא פעם, להביא את הילדים לעבודה. וצריכים למצוא להם תעסוקה שם. לוודא שהם לא הורסים את הרשימות של הקולגות במחשב, ולא זורקים את השדכן והמיץ על ניירות ומקלדות. ההורים האלה לא באמת נמצאים בעבודה, הם נוכחים נפקדים. זוהי, ההיעדרות הסמויה. המשתנים רבים מדי, אבל ההערכות הן שהתפוקה של עובדים בימי העבודה של אותה "היעדרות סמויה" יורדת בין 15 – 20 אחוז.

זוהי בעיה כלל ארצית, אבל כנשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, אני מוצא לנכון להדגיש את המצב החמור יותר במקומות המרוחקים ממרכז הארץ, אותם מקומות שהשכר בהם נמוך יותר, האבטלה בהם גדולה יותר ועמוקה יותר. המשמעות היא שהיכולת של ההורים לממן פתרונות כמו קייטנות, נמוכה יותר מאשר במרכז הארץ.

אני לא מדבר על מהפכות, אלא על פתרונות ישימים. חייבים לממש "מעטפת תומכת תעסוקה" כחלק מפיתוח אזורי מסחר ותעשייה. לא רק בהקמת מעונות יום. אלא גם ליצור תנאים שיאפשרו להעסיק את ילדי העובדים בחופשות, זהו חלק מאותה מעטפת תעסוקתית. העלות להורים (הורים עובדים, כמובן) צריכה להיות מינימאלית, מסובסדת. אם נביא בחשבון את החיסכון למשק בהפחתת היעדרויות גלויות וסמויות של ההורים - המשק ירוויח.

 

*מאמרו של נשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון התפרסם ב"דה מרקר" ב-10.5.17