למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

היקף המעילות וההונאות בישראל מגיע עד 9 מיליארד ₪ בשנה

כך עולה מנתונים שהוצגו ביום עיון על סיכוני מעילות והונאות בעסקים שערכה לשכת המסחר חיפה עם פירמת רו"ח EY.

היקף ההונאות, המעילות והגניבות בעסקים מדי שנה מגיע לטריליוני דולרים בעולם, וישראל היא חלק מהעולם גם בהיבט זה. רו"ח עופר ארז, שותף ומנהל תחום ב EY,Forensics ישראל, מעריך כי הנזק העולמי מהונאות ומעילות בעסקים הוא כ-4 טריליון דולר, ובישראל מגיע הנזק ל-6 – 9 מיליארד ₪ בשנה, כולל כל סוגי התרמיות, גם הקטנות ביותר.

60% מהמעילות וההונאות מתבטאות בפגיעה בנכסי החברה, בכסף ובשווה כסף, 20% בתרמיות בדו"חות כספיים, 20% בשוחד.

הנזקים מהמעילות וההונאות אינם רק נזקים כספיים ישירים. אלא גם פגיעה במוניטין, בתדמית  ובשמה הטוב של החברה.

נתונים אלה נמסרו ביום עיון מיוחד בנושא ניהול סיכוני מעילות, הונאות שוחד ושחיתות, שערכה לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, בשיתוף פירמת רו"ח EY.

יום העיון נערך מתוך הבנה כי הונאות ומעילות בחברות גדולות אמנם מופיעות בכותרות ענק בעיתונים, אבל עסקים קטנים ובינוניים חשופים להן לא פחות וניזוקים אפילו יותר.

היקף המעילות ביחס להיקף הפעילות הכספית גדול יותר דווקא בעסקים הלא גדולים, ולכל העסקים חיוני טיפול שוטף בניהול סיכוני הונאות. 

מנכ"ל לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, רו"ח שמוליק וטנשטיין, שפתח את יום העיון ,חלק מניסיונו כרואה חשבון בחברות גדולות וסיפר על "נורות אדומות" שחייבות להידלק אצל ההנהלה, כמו  מנהל כספים שמונע גישה למידע או מתן יד חופשית לאחראי על הכספים בלי בקרה מספקת. 

מהם מנגנוני הבקרה, איך מתמודדים עם מעילות והונאות? רו"ח נדב בר, סניור מנג'ר ב- EY,Forensics ישראל, ציין כי מקורות מידע על סיכונים אלה הם קודם כל עובדי החברה, אבל גם ספקים ולקוחות. לדבריו, אין די בסקר חד פעמי על סיכוני הונאה בחברה, אלא יש לבנות מנגנון של ניהול קבוע של סיכוני הונאות, ולהכין "תכנית מגירה" למקרה של גילוי הונאה.

 

עו"ד הדר ישראלי, שותפה במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה ושות', הציגה השפעות אפשריות של חקיקה בינ"ל נגד הונאות על חברות ישראליות. למשל, החוק האמריקאי למניעת שחיתות של חברות זרות, הפועלות על אדמת ארה"ב, עשוי לחול, למשל על עובדים ישראלים שסגרו עסקאות בארה"ב שחדרו אליהן שיקולים של הונאה או שוחד. גם מתנות בסכומים מוגזמים או ארוחות יקרות, כשהם מוכחים כשיטה, יכולים ליצור תחולה של החוק. עו"ד ישראלי הציעה תמרוץ ומנגנוני הגנה לעובדים חושפי  שחיתויות. עוד המליצה על פעולות מניעתיות, כמו הטמעת תכניות אכיפה פנימיות, שהארגון יבנה בהתאם למבנהו ולצרכיו, הכשרות עובדים יסודיות בנושא פעמיים בשנה, ערוץ "קו חם" לדיווח אנונימי על חשדות לתרמיות, ועוד. "פעולות מניעתיות יעמדו לזכות החברה במקרה של צורך בהסדר טיעון, למשל", הדגישה. עו"ד ישראלי אף הדגימה זאת במקרה, שבו טיפלה לאחרונה, שבמהלכו, בזכות פעולות המניעה והשקיפות שנקטה החברה בטיפול במקרה, הושג הסדר כזה.

בארה"ב מעודדים אכיפה פנימית, מאחר שהרשויות אינן יכולות לחקור כל חשד בכל חברה. בישראל, הרשויות עדיין מסתכלות לא פעם על חקירה פנימית כניסיון לשבש חקירה.

מטבע הדברים עלתה ביום העיון גם השפעתן של טכנולוגיות חדשות על הונאות וגילויין, כמו חדירת האקרים לתקשורת שבין חברה לספק וניסיון להתחזות לספק כדי לקבל את התשלום. שימוש בטכנולוגיה מסורתית, כמו שיחת טלפון לצרכי אימות, יכולה למנוע העברת כספים למתחזה.

יואב זילברשטיין, מנכ"ל  TicTac Data Recovery, העוסקת בשחזור מידע באמצעות דיסקים קשיחים, שרתים, טלפונים סלולריים, כרטיסי מצלמות דיגיטליות וכדומה, הציג מקרים של פגיעה בחברות על ידי עובדים – מעילות, זיופים, גניבת מידע רגיש, התחזות בדוא"ל וכדומה. לפעמים זה נעשה לצורך תחרות ותועלת אישית ולעתים – כדי לגרום נזק לחברה כנקמה.

למומחים יש דרכים לגלות, למשל, זיופי מסמכים באמצעים אלה. לדוגמא: עובדת תבעה מעסיק, שהבטיח לה ב-2003 תנאי שכר מפליגים ולא עמד בהבטחה. להוכחת תביעתה הציגה מסמך כתוב. אלא שהמסמך שהוצג נכתב בגירסת PDF, שיצאה לאור רק ב-2009... 

ד"ר גיא הוכמן, ראש התכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית במרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס לרבות מההונאות כאל "התנהגויות עקומות של אנשים ישרים" ואמר כי מבצעי ההונאות פותרים את המתח שבין המעשים הלא מוסריים שלהם לבין האינטרסים הכלכליים, המביאים אותם למעשים אלה , בעזרת "פרשנות יצירתית". הם מושפעים מאד מהאקלים הארגוני  לדבריו: חוסר מוסריות של אנשים תלוי באינטראקציה חברתית".  אם מטרת ההנאה הייתה מוסרית בעיניהם, כמו תרומה לנזקקים, הסיכוי לדלות מעשים אלה בפוליגרף קטן במידה משמעותית לעומת הסיכוי לגלות בפוליגרף הונאות שאדם עושה עבור עצמו או עבור קרוביו. 

מנכ"ל לשכת המסחר רו"ח שמוליק וטנשטיין, עם בכירי EY ישראל רו"ח אלון לוגסי ורו"ח עופר ארז