למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

חדשות ואירועים > הכללת מענק "אי היעדרות" והחזר ניכויי ביטוח לאומי בחישוב פיצויי פיטורין ודמי חופשה

24/03/2021

ע"ע ,7566-11/19, צבי יוסף נגד יונה אושפיז מנועי חשמל בע"מ, 2 בנובמבר 2020

העובדות

צבי יוסף החל לעבוד כמנהל אחזקה, אצל המעסיקה, חברת יונה אושפיז מנועי חשמל בע"מ, ולימים התקדם לתפקיד מהנדס מכונות ראשי, במשרה מלאה, ובסך הכל עבד אצלה מה-1 בינואר 1996 ועד ל-9 במרץ 2017. בהתאם להסכמים, החלים על המעסיקה, נקבע כי החל מחודש מאי 1979 ישולם לעובדים "מענק בעד אי היעדרות ואי איחורים" וכי החל מחודש יולי 1983 המשיבה תחזיר לעובדים 100% מסך הניכויים לביטוח לאומי.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי רכיבי השכר של "מענק אי-היעדרות ואי-איחורים" והחזר ניכויי ביטוח לאומי  אינם מהווים חלק משכרו הקובע של העובד לצורך תשלום פיצויי פיטורים, הפקדות לתגמולים ולקרן השתלמות וחישוב דמי החופשה, ועל כך הגיש העובד צבי יוסף ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה התייחס בנפרד להפרשות לפיצויי פיטורין ולקופות גמל ובנפרד לחישוב דמי החופשה, וכן התייחס בנפרד ל-2 רכיבי השכר הללו – "מענק אי היעדרות ואי איחורים" והחזר ניכויי ביטוח לאומי:

פיצויי פיטורים והפרשות לקופות גמל

סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים קובע לגבי עובד במשכורת, כי שיעור הפיצויים הוא "שכר חודש אחד לכל שנת עבודה". סעיף 13 לחוק קובע, כי רכיבי השכר שיובאו בחשבון בחישוב הפיצויים, מפורטים בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).

תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים קובעת, כי רכיבי השכר, שייכללו בחישוב שכר העבודה הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחייה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית. תקנה 4 לתקנות קובעת, כי "השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד...".

בנסיבות המקרה, חל על הצדדים ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה, שקבע את הבסיס להפקדות לפנסיה, שהוא השכר המשולב וכל תוספת מקצועית או מחלקתית, חלק מפרמיה מדודה, תוספת משמרות ותוספת עבור עבודה בתנאים מיוחדים או סביבה מיוחדת. עוד נקבע כי רכיבי שכר אחרים, שהופקד בגינם לפנסיה טרם חתימת ההסכם, ייכללו בהגדרת השכר.

התקנות והסכם הפנסיה הם שני מקורות נורמטיביים שונים, הקובעים כל אחד בנפרד מסגרת ברורה לעניין הרכיבים, שייכללו בשכר הקובע לפיצויי פיטורים ולהפקדות לפנסיה, אך אין בהם כדי למנוע מעובד להוכיח כי רכיב בשכרו הנו שכר לכל דבר ועניין לעניין הזכות הנתבעת, וכינויו כתוספת או החזר הוצאות הוא מסווה לשכר בפועל.  כשמדובר בזכות לפיצויי פיטורים מכוח החוק, כל תשלום ייבחן על-פי המבחנים, שנקבעו על ידי הפסיקה לעניין "שכר", "תוספת" ו"החזר הוצאות".

 שכר הוא "התמורה הניתנת לעובד כנגד התחייבותו לעבוד" (מפסק הדין: מדינת ישראל נגד ביטמן, דב"ע (ארצי) לד/7-3). לעומת זאת, "תוספת" הנה "תשלום מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך, שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם" (מפסק הדין: נחמני נגד עיריית באר שבע, ע"ע (ארצי) 300312/97). כינויו של תשלום פלוני כ"שכר" או כ"תוספת" לא הוא שייקבע, אלא מהותו של הרכיב הוא הקובע.

 לגבי מענק אי היעדרות ואי איחורים - מספר תנאים נקבעו בהסכמים לעניין מתן מענק אי ההיעדרות, שקיבל המערער: אי החסרת ימי עבודה, הגעה בזמן לעבודה, שמירה על משמעת, ובכלל זה הדפסת כרטיס נוכחות בתחילת יום העבודה ובסופו, יציאה להפסקות וחזרה מהן רק עם שמיעת צלצול והחלפת בגדים שלא בתחנת העבודה.

בית הדין פוסק, כי כל אלה מלמדים כי לא מדובר בתשלום עבור העבודה הרגילה אלא התשלום מותנה בתנאים מסוימים, שרק בהתקיימם יהא העובד זכאי למענק. לפיכך, אין מקום להתערב בקביעת בית הדין האזורי. לפיה אין לראות במענק חלק מהשכר הקובע לצורך הפקדות לפנסיה, פיצויי פיטורים ואף לא לצורך הפקדות לקרן השתלמות, משלא הוכח המקור לזכות להפקדות לקרן השתלמות. 

לגבי החזר ניכויי  ביטוח לאומי - בנוגע להחזר זה, מגיע בית הדין למסקנה, כי מדובר בהטבה חיצונית לשכר, אשר ניתנה לאורך השנים, מכוח הסדר קיבוצי. מנגד היא לא נכללה בשכר המשולב על פי ההסכמה הקיבוצית ולצדדים היה ברור כי אין לבצע הפקדות פנסיוניות בגינה. לפיכך, אין מדובר ברכיב שהוא חלק מה"שכר" ואין לקחתו בחשבון ביחס לפיצויי פיטורים, פנסיה וקרן השתלמות.

חישוב דמי החופשה

אולם, התוצאה אליה הגיע בית הדין לגבי מענק אי היעדרות והחזר ביטוח לאומי בכל הקשור לפנסיה ופיצויי פיטורים אינה מחייבת לצורך חישוב דמי החופשה.

חוק חופשה שנתית קובע בסעיף 10 כדלקמן:

"(א) המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

 (ב) השכר הרגיל לעניין סעיף זה הוא -

      (1) לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו – שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;...

 (ג)  שכר עבודה לעניין סעיף (ב) הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על ידי המעסיק בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לעניין זה על ידי שר העבודה. סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה."

לגבי מענק אי היעדרות ואי איחורים - בית הדין פוסק, כי בכל הקשור לחישוב דמי החופשה יש לקחת בחשבון את מענק אי ההיעדרות בהיותו משולם עבור שעות העבודה הרגילות, בהתאם להגדרת שכר רגיל, שתכליתה לא לגרוע מרמת חייו של עובד היוצא לחופשה, ועל כן, יש לכלול בחישוב החופשה את הרכיבים שהיו משולמים לו אילו היה עובד בשעות הרגילות.

לגבי החזר ניכויי ביטוח לאומי – בנוגע להחזר זה, הרי שכפי שנקבע, שאין מדובר בתשלום עבור עבודה בפועל אלא בהטבה חיצונית לשכר, ומכיוון שלא מדובר בהטבה, המשנה את אופייה בחודשים בהם העובד שהה בחופשה, יש לשלמה באופן מלא, ללא תלות בימי ההיעדרות של העובד גם באותו חודש בו יצא העובד לחופשה.