למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

חדשות ואירועים > הטרדה מינית – חשיפת המעסיק לתביעה כספית

12/06/2022

תיק 21206-06-18, עינית שניר נגד משרד החינוך ואחרים, 9 בדצמבר 2021

מאת עו"ד איל צורף* 

העובדות

עינית שניר עבדה כמורה בבית ספר בנתניה, כאשר מעסיקה היה משרד החינוך. בין עינית לבין מורה אחר בשם טארק, התקיימו ויכוחים בעניינים מקצועיים והיחסים ביניהם היו עכורים.

יום אחד, כאשר עינית הכינה לעצמה קפה, עמד טארק מאחוריה, דחף אותה ופתח את המגירה שהייתה צמודה אליה. לטענתה של עינית, באותו זמן הניח טארק את ידו על ישבנה. עינית הסתובבה מיד וראתה את טארק מחייך מאחוריה ואומר לה: "אני רוצה כפיות".

עינית התלוננה בפני מנהל הספר בנוגע לאירוע, אולם מנהל בית הספר ניסה להשתיק את התלונה ואף התייחס אליה בלעג. למעשה, מנהל בית הספר גיבה את טארק, ואף ביצע מספר פעולות כנגד עינית, כגון: קיום תצפית בשיעור שהעבירה, שעה שלא היה בכך צורך אמיתי.

עינית הגישה כנגד טארק וכנגד משרד החינוך תביעה לבית הדין לעבודה, ובה טענה כי טארק הטריד אותה מינית וכי המעסיק התעלם מתלונתה, לא בירר את הנושא ואף התנכל לה בעקבות תלונתה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

ביחס לטארק, קבע בית הדין כי לא היה במעשיו הטרדה מינית. בית הדין קבע כי טארק התייחס לעינית באופן מזלזל והתנהג כלפיה באופן פזיז על גבול האלימות, אולם מעשיו לא היוו הטרדה מינית. כמו כן, קבע בית הדין כי לא שוכנע כי טארק התכוון לעורר קונוטציה מינית כלשהי בביטוי "אני רוצה כפיות", אלא התכוון באמת ובתמים כי הוא מבקש לגשת למגירת הכפיות בעמדת הקפה.

נוכח האמור, דחה בית הדין לעבודה את התביעה כנגד טארק.

ואולם, הדין היה שונה ביחס למעסיקה של עינית, משרד החינוך.

בית הדין קבע כי לאחר שעינית הגישה תלונה למעסיק בגין האירוע, המעסיק התנכל לעינית ואף הפלה אותה לרעה ביחס לשאר העובדים. כמו כן, קבע בית הדין כי המעסיק לא טיפל בתלונה כראוי, וזאת בניגוד לחובה המוטלת על כל מעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ללא הטרדות מיניות. מחובה זו נגזרות, בין היתר, החובה לטפל ביעילות במקרה של הטרדה או התנכלות, חובת מניעת הישנות המקרה בעתיד, וחובת תיקון הפגיעה שנגרמה.

בית הדין קבע כי במקרה של עינית, הוכח כי המעסיק לא עשה דבר כדי לברר את תלונתה של עינית, ואף התנכל לעינית לאחר שהתלוננה, דבר אשר הותיר את עינית בסערת רגשות שהלכה והתגברה משך חודשים רבים.

בהתאם לכך, חייב בית הדין את המעסיק לפצות את עינית בסכום כולל של 70,000 ₪ בשל הפרת חובות המעסיק בעת הטיפול בתלונה על הטרדה מינית וכן בשל התנכלות המעסיק לעינית לאחר הגשת התלונה.

כמו כן חוייב המעסיק לשלם לעינית סך של 15,000 ₪ בגין הוצאותיה המשפטיות. 

* עו"ד איל צורף הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה