למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

חדשות ואירועים > אחריות המעסיק האחרון בחילופי מעסיקים לזכויות העובד בכל תקופת העבודה

08/08/2022

סע"ש (23821-10/19),  AWET AMBESAJER MISGNA נגד בורגר אשדוד ביג פאשן בע"מ ואוטו דיזינגוף 302 בע"מ, 31 במרץ 2022

העובדות

התובע, עובד זר, עבד כעובד מטבח במסעדה החל מה-1 באוגוסט 2015 ועד ל-30 בספטמבר 2019. עד ל-31 בדצמבר 2018 הוא הועסק על ידי בורגר אשדוד ביג פאשן בע"מ (הנתבעת 1), והחל מה-1 בינואר 2019 הופעלה המסעדה על ידי אוטו דיזנגוף 302 בע"מ (הנתבעת 2), לאחר שהנתבעת 1 המחתה לה את מלוא זכויותיה, כך שהנתבעת 2 שמרה לתובע על הוותק והזכויות שצבר אצל הנתבעת 1.

לאחר התפטרותו תבע התובע זכויות שונות, אשר לא שולמו לו לטענתו, עבור תקופת עבודתו. לטענתו, לנתבעת 2 קיימת אחריות מלאה ביחס לכל תקופת העבודה, בהיותה מעסיקתו האחרונה, ולכן יש לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, במלוא סכום התביעה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

חוק הגנת השכר קובע בסעיף 30, כדלקמן:

"עבר מפעל מיד ליד... אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ותשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעיתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חודשים מיום ההעברה... ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה - מיום הפרסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חודשים כאמור".

בנוגע לתכלית הסעיף האמור נקבע, כי מדובר בסעיף המבטא את עיקרון השמירה על רצף הזכויות, בהתבסס על שימור הזיקה למקום העבודה בעת חילופי מעסיקים וכי זיקה זו היא מרכזית ומחייבת הגנה.

לאחר בחינת העדויות והראיות שהובאו בפניו, קבע בית הדין, כי לנתבעת 2 אחריות למלוא תקופת עבודתו של התובע מכוח הסעיף האמור. הנתבעת 2 שמרה לתובע על הוותק שלו וכן על ימי המחלה והחופשה הצבורים, שעמדו לזכותו אצל הנתבעת 1, ולא נערך לו גמר חשבון על ידי הנתבעת 1 במועד חילופי המעסיקים. כמו כן, הנתבעת 2 לא מסרה לתובע הודעה לעובד או הסכם עבודה במועד, שבו נכנסה בנעליה של הנתבעת 1.

כבר נפסק לעניין סוגיית מסירת הודעה לעובד, הכוללת מידע לגבי שינוי זהות המעסיק בהקשר לסעיף 30 לחוק הגנת השכר, כי לפי סעיף 2 לחוק הודעה לעובד פירוט תנאי העבודה של העובד בהודעה על תנאי העבודה יכלול את זהות המעסיק ואת זהות העובד. סעיף 3 לחוק מחייב את המעסיק להודיע לעובד על שינוי בתנאי העבודה, לרבות שינוי בזהות המעסיק. מסירת הודעה על שינוי זהות המעסיק יחד עם הבאה לידיעת העובד את זכותו לתבוע את זכויותיו מהמעסיק הקודם תוך 3 חודשים, שאחריהם לא ניתן להיפרע ממנו, עשויים היו למצות את הדרישה שבסעיף 30 לחוק הגנת השכר, בדבר פרסום מודעה ופרסום בעיתון והגשמת תכלית החוק.

בית הדין פוסק, כי אף שאין חולק כי התקיימו "חילופי מעסיקים" והתובע עבר "מיד ליד", הנתבעת 2 לא פעלה בהתאם לסיפא של סעיף 30 לחוק ולא דרשה כי תביעות תשלומים יוגשו לה תוך 3 חודשים, אלא הציגה בפני העובדים מצג, שלפיו מדובר ברצף העסקה וכל הזכויות של העובדים נשמרות להם במלואן.

בנוסף, שוכנע בית הדין, כי הנתבעות לא הפריכו את גרסתו של התובע לפיה לא נמסרו לו הודעה על תנאי עבודה או הסכם עבודה, כפי שמתחייב מכוח חוק הודעה לעובד וכן מכוח חוק עובדים זרים, המחייב מעסיק להתקשר עם עובד זר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין ולמסור לו העתק ממנו, דבר שהיה מונע את הצורך בניהול ההליך.

לפיכך, ובהתחשב, בין היתר, במעמדו המוחלש של התובע כעובד זר, סבור בית הדין, כי נסיבות המקרה מצדיקות פסיקת פיצוי ברף הגבוה, ובהתאם כל אחת מהנתבעות תשלם לתובע בנפרד פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד כנדרש על פי חוק הודעה לעובד, וכן, חויבו הנתבעות בתשלומים בעבור גמול שעות נוספות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, דמי חגים ופדיון חופשה, אשר לא שולמו לתובע בתקופת עבודתו כחוק.