למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים
10/05/2021
 
אנו שמחים לבשר כי איגוד לשכות המסחר הגיע לסיכום על תקציב ייעודי משירות התעסוקה למימון הכשרות  במקומות העבודה בענפי המסחר והשירותים.
שירות התעסוקה הישראלי (להלן: "שירות התעסוקה") משתף פעולה עם איגוד לשכות המסחר לטובת עידוד העסקת דורשי עבודה בקרב חברות/ומפעלים בענפי המסחר והשירותים, באמצעות ביצוע הכשרות פנים מפעליות – הכשרה תוך כדי עבודה במימון ממשלתי;
במסגרת הקול הקורא יוקצו כ-2 מיליון ₪ לצורך עידוד העסקת דורשי עבודה בענפי המסחר והשירותים במקצועות מגוונים שיפורטו להלן. יצוין כי הקול קורא פונה למפעלים/חברות בענפי המסחר והשירותים.
 
"שירות התעסוקה" קורא למעסיקים מענפי המסחר והשירותים להגיש בקשה עבור קבלת "שוברים למעסיקים" לביצוע הכשרה פנים מפעלית (On the Job Training). השירות מעוניין לגייס עובד חדש ולהכשיר אותו לעבודה בארגון שלכם ובכך לגשר על הפערים בין המיומנויות והכישורים של העובד לבין הצרכים שלכם בענפי המסחר והשירותים ע"פ רשימת הענפים המזכים שלהלן.
 
המקצועות המזכים במענק:
תפעול מיון וסריקה, מחסנאים, לוגיסטיקה, יצוא/יבוא, רישוי ומכס, רפרנט ייבוא, פקיד רישוי, משלחים בינלאומיים, בלדרים – שירותי בלדרות פנימיים ובינלאומיים, מבקרי תיקים, מסווג צעיר/בכיר, ניהול חומרים מסוכנים לצורך ייצוא, רפרנט רכב, אנשי מכירות, מובילים, צמיגאים, דיאגנוסטיקה, אחזקה, תחזוקת מכונות.
המענק המירבי למעסיק, כולל מענק התמדה במקרה בו העובד ישלים 6 חודשי העסקה מלאים, יכול להגיע ל- 16,000 ₪.
 
 לפרטים נוספים:
 קול קורא - פניה למעסיקים מענפי המסחר והשירותים לביצוע הכשרה פנים מפעלית

הגשת בקשות עד ה- 30 במאי 2021
הזדמנות עסקית - דן אנד ברדסטריט
יועצי הלשכה
קבוצת חברי הלשכה בפייסבוק
02/05/2021

מזה שבועות רבים קיים עומס מטענים חריג בנמלי הים התיכון, ומטענים בייבוא ובייצוא אינם מועמסים או אינם נפרקים מאניות בפרק זמן סביר. הסיבה המרכזית לחומרת המצב בנמלי ישראל הנה חוסר כוח אדם בנמלים הקיימים ובחוסר נכונות שים לגייס עובדים (אפילו זמניים) לשחרור העומסים.

לאחר שהופעלו לחצים על הנהלות הנמלים ועל משרד התחבורה, אישר דירקטוריון נמל אשדוד הסכם עבודה זמני חדש עם ועד העובדים, שנועד לפתור את הפקק בנמל. 
ההסכם כולל שעות נוספות, שאמורות לאפשר קצב עבודה מוגבר, וממתין לאישור משרד האוצר.

ההסכם הזמני בנמל אשדוד נחתם לארבעה שבועות, ובעוד כעשרה ימים הנהלת הנמל תבחן האם הדבר מוביל להקלה על הפקק בנמלים. בהנחה שה"פיילוט" יוגדר כהצלחה, הנמל ירחיב את הפיילוט ויבקש לקלוט עובדים זמניים נוספים מתוך החברה או מחוץ לה (כדוגמת נמל אילת.) הנמל לא יקלוט עובדים קבועים במסגרת הפתרון שהוסכם.

פרטים על ההסכם בנמל חיפה עדיין לא ברורים, אך הודעת משרד התחבורה תיארה כי "הנהלת הנמל תימנע מהפעלת 'פול הגוררים' (רפורמה בעבודת נהגי המשאיות בנמל) לחודש ימים, בתמורה למאמץ של העובדים לתגבור מצבת העובדים במשמרות נוספות, מה שיוביל להגברת התפוקות ברציפים."

28/04/2021

שגריר הודו בישראל,  Mr. Sanjeev Singla וסגניתו  Mrs. Anitha Nandhini התארחו היום בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

את פניהם קיבל נשיא הלשכה, דוד קסטל, והשתתפו בביקור גם מנכ"ל הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין, מנהל שירותי הלשכה, אביאל קורן והמידענית העסקית ואחראית שירותי ייעוץ וקשרי חו"ל, רונית שגב. 

השגריר נכנס לתפקידו בישראל מספר חודשים לפני הגעת מגפת הקורונה לישראל, ולאחרונה החל בסבב של ביקורים בגופים, שעמם מעוניינת השגרירות לשתף פעולה לטובת קידום קשרי הסחר בין הודו לישראל.

השגריר וסגניתו קיבלו סקירה מפורטת על פעילות הלשכה, בדגש על הפעילות לקידום קשרי מסחר בינלאומיים לחברות מאזור חיפה והצפון והועלו רעיונות בנוגע לשיתופי פעולה אפשריים בין השגרירות לבין הלשכה.

הודו היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. קצב הגידול שלה ב- 10 השנים האחרונות עמד בממוצע על 7.5%, והציפיות הנן שקצב זה יגדל ויעקוף את סין. המקור לצמיחה הוא תהליך הליברליזציה, שעובר על הודו החל משנות ה-90 וכולל הפרטה, התקרבות למערב, עידוד השקעות זרות והסרת חסמים בירוקרטיים. כלכלת הודו רחבה ומכילה ממגוון תחומים: מגזר השירותים הרחב, המהווה את המנוע העיקרי לצמיחה, חקלאות, שירותי תוכנה ועוד.  

הסחר הישראלי-הודי נמצא במגמת עליה בולטת החל מכינון היחסים ואילך. בשנים האחרונות, מדובר בהיקף סחר של יותר מ-2 מיליארד דולר, מעל ל-50 אחוז ממנו יצוא מישראל להודו. 

מהצד ההודי מגיעים לישראל בעיקר יהלומים ואבנים יקרות, טקסטיל ומוצריו, כימיקלים ומוצרי פלסטיק וגומי. מהצד הישראלי מיוצאים יהלומים ואבנים יקרות, מוצרי אלקטרוניקה ותקשורת, כימיקלים ומוצרי פלסטיק וציוד רפואי.

בתמונה מימין לשמאל: מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין, סגנית השגריר Mrs. Anitha Nandhini , נשיא הלשכה דוד קסטל, שגריר הודו בישראל -Mr. Sanjeev Singla ואביאל קורן, מנהל שירותי הלשכה.


17/01/2021
 
להשכרה

משרד בדרך העצמאות 55 חיפה
4 חדרים, 93 מ"ר, קומה רביעית עם מעלית
כניסה מיידית, שכ"ד 2,500 ₪  לחודש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתי, בלשכת המסחר, טל' 04-8302105
02/05/2021

לחברי הלשכה, המעוניינים לבדוק האפשרות להתקדמות עסקית משמעותית דרך הסחר ב- Amazon - בדיקת התאמה, פתיחת חנות מקוונת וליווי להצלחה.

הגענו להסדר מיוחד ובלעדי עבור חברי הלשכה עם חברת Peak Sellers, החברה בלשכה, והיא אחת משתי חברות בארץ, שהן מוסמכות אמזון העולמית להקמה ולניהול של חנויות מקוונות באמזון.

לחברי הלשכה תינתן הנחה משמעותית על התעריפים הרגילים של שירותי חברת Peak Sellers.

למידע נוסף והפניה לבדיקה כזו לחץ כאן
06/04/2021
11/04/2021

בשבועות האחרונים מתרחש עומס חריג בנמלי הים התיכון, מאחר שמטענים בייבוא ובייצוא אינם מועמסים ואינם נפרקים מאניות בפרק זמן סביר. מספר האניות הממתינות להיכנס לנמלים נע בין 40 ל-60, ולראשי המשק לא זכור עומס הדומה לזה שאנו חווים כיום. בשל כמויות ייבוא גדולות של מוצרים וחומרי גלם ועלייה בהזמנות למוצרי צריכה, גבר הביקוש לשירותי נמלי הים.

עלייה חריגה זו גרמה לכך, שקצב הגעת הסחורות אינו עומד ביחס לקיבולת הנמלים. המשמעות של העיכובים הינה: פגיעה בקבלת סחורות, מוצרים וחומרי גלם, פגיעה במוניטין היצוא הישראלי, פגיעה בכושר הייצור (נזק ישיר ועקיף) ותשלומים עודפים המושתים על בעלי המטענים, והמצב הולך ומחריף.


נכון להיום, המצב התפעולי בנמלים הוביל ל"מצור ימי" אשר משפיע על כלל המגזר העסקי ומאיים על שרידות עסקים: יבואנים, יצואנים, משלחים, חברות ספנות וסוכניהם, חברות הובלה יבשתית – כולם נפגעים קשות.

בהמשך לפעילויות נוספות, פנו עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר;
דר' רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים; ד"ר יורם זבה, יו"ר לשכת הספנות הישראלית; וגבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, אל חה"כ מירי רגב, שרת התחבורה, בדרישה כי תפעל לתיאום פגישה דחופה עם כלל אנשי המקצוע בענף כדי  לגבש פתרונות, אשר ימנעו נזק נוסף לעסקים בישראל והעלאות מחירים, וכן תתערב באופן אישי למציאת פתרונות לשיפור המצב התפעולי בנמלי הים, דוגמת הארכת משמרות העבודה בנמלים, הארכת הפעילות בסופי שבוע, הקדמת פתיחת הנמלים החדשים, שימוש ברציף חברת החשמל וכד'.

למכתב המלא


הנושא בתקשורת

כלכליסט

גלובס 
13/04/2021

החל מיום 11.04.2021 משרד הכלכלה והתעשייה מחדש את האפשרות להגשת בקשות לכניסת אנשי עסקים זרים למדינת ישראל במקרים הדחופים ביותר מבחינה משקית-לאומית בקישור הבא

  • שימו לב! ניתן להגיש בקשה עבור מחוסנים ומחלימים בלבד בעלי תעודה רשמית.
  • אנשי עסקים זרים שאינם אזרחי ישראל המחזיקים בתעודת מתחסן או בתעודת מחלים רשמית, המבקשים להגיע לישראל לצורך כלכלי-עסקי.
  • מטרת הביקור היא לצורך כלכלי-עסקי דחוף שיש בו תועלת משקית משמעותית החורגת מעבר לאינטרסים שמייצג/ת מגיש/ת הבקשה הישראלי/ת.
  • משך שהייתם המתוכננת בישראל תהיה מוגבלת.
  • הקישור כולל פירוט כיצד יש להגיש את הבקשה + מתי צריך להגיש את הבקשה + מה קורה לאחר הגשת הבקשה + כיצד להגיש בקשה לעיון חוזר על בקשה שנדחתה + מה קורה לאחר קבלת האישור. 

קישורים רלוונטיים נוספים:

  • לידיעה העדכנית באתר רשות האוכלוסין וההגירה ביחס למדיניות כניסת זרים לישראל בתקופת הקורונה- לחצו כאן
  • למידע באתר משרד הבריאות בנושא הנחיות לנכנסים וליוצאים ממדינת ישראל-לחצו כאן
  • להנחיות לטסים לחו"ל ולמגיעים לישראל (אזרחים ישראליים + אזרחים זרים) העדכניות באתר פיקוד העורףלחצו כאן

צריך לקחת בחשבון שההתייחסות כאן היא לדרישות הישראליות, אין בכך כדי לתת מענה לאפשרויות הכניסה של ישראלים למדינות שונות וכל מדינה קובעת מדיניות שונה שגם משתנה מעת לעת. כך שמי שמעוניין לצאת מישראל צריך לבדוק פרטנית לפני כן, מה צפוי לו בכניסה לאותה מדינה.

06/05/2021

לאור ההקלות בכללי ההתקהלות לפי תקנות הקורונה, חידשנו את המפגשים החודשיים של חברי הלשכה להכרות וליצירת הפניות עסקיות חדשות.

המפגשים מיועדים לחברי הלשכה ולעובדיהם, המעוניינים להכיר חברי לשכה נוספים, להגיע להפניות עסקיות מתאימות, לאתר ספקים חדשים וליצור שיתופי פעולה מגוונים.

המפגש התקיים ביום רביעי, ה-28 באפריל. בתיה בוחניק, יועצת הלשכה לתקשורת עסקית בינלאומית ומנחת קבוצות נטוורקינג, הנחתה את המפגש שעסק בחיזוק הקשר האישי עם הלקוחות ופיתוח קשרים עסקיים עם לקוחות פוטנציאליים בתקופות מאתגרות

המפגש הבא יתקיים בבית הלשכה, דרך העצמאות 53, חיפה, ביום שני, ה-24 במאי, בין השעות 17:30 – 19:30 (התכנסות משעה 17:00).

את המפגש ינחה אריה גלר, מנטור ויועץ עסקי, מומחה ליצירת קשרים עסקיים ושיתופי פעולה במגזר העסקי, והוא יעסוק בתנופה לעסק באמצעות הפניות עסקיות.

כל ה"טיפים" של מינוף העסק באמצעות שימוש בהפניות אפקטיביות, הדרכים היעילות לפעול כדי להגיע למצב, שבו חלק נכבד מה"לידים" שמגיעים לעסק שלך יהיו תוצאה של פעילות Networking. 
 
במפגש נתמקד בהפניות עסקיות בזמן המפגש ונבחן ביחד אפשרויות לחיבורים עסקיים בין המשתתפים. 
 
המפגש יתקיים בהתאם לתקנות הקורונה הרלבנטיות למועד המפגש. כיום התקנות כוללות הגבלה על מספר המשתתפים לפי כללי "התו הסגול" ו"התו הירוק", המחייבים שמירת מרחק ומאפשרים השתתפות באירוע מסוג זה למציגי תעודת מתחסן לקורונה בלבד, וכן עטיית מסכה במשך כל זמן המפגש. 
 
להרשמה מהירה לחצו כאן: https://lp.vp4.me/prqe או בפנייה ישירה לאורלי מסניק, בטל' 04-8302115, בהודעה 058-4302105 או במייל orly@haifachamber.org.il 

22/03/2021

בשבוע שעבר פורסם תיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020, המאפשר הקלות על הפעילות במקומות העבודה החל מיום 18 במרץ 2021. זאת, בין היתר, בעקבות התחסנות האוכלוסייה והנפקת "תו ירוק" למתחסנים. תוקפן של התקנות, בשלב זה, הוא עד ל-14 באפריל 2021

א. אכילה בשטח פתוח - החל מכניסת התיקון לתוקף, תבוטל ההוראה המגבילה אכילה ושתייה לחדרים האישיים של העובדים. בנוסף, מעסיק יהיה רשאי לאפשר ישיבה בשטח פתוח בחדר אוכל, המיועד לשימוש העובדים, ובלבד שהשולחנות יוצבו במרחק שלא יפחת משני מטרים בין שולחן לשולחן.
 
ב. דרישה להצגת "תו ירוק" לפעילויות מסוימות בלבד - כמו כן, מעסיק יהיה רשאי לאפשר שהיית עובדים במקום העבודה לצורך הפעולות המפורטות הבאות, בכפוף לתנאים המפורטים לצידן, בתנאי  שהעובדים יציגו בכניסה למקום הפעילות אישור "תו ירוק":

  • ישיבה בחדר אוכל בחלל סגור לשימוש העובדים, בכפוף למגבלת תפוסה של 75% או 100 עובדים לכל היותר, ובלבד שתתאפשר גם מתכונת של איסוף עצמי של מזון לכלל העובדים;
  • הפעלת מכון כושר או סטודיו במקום העבודה, בכפוף לכללים הבאים:
    • שמירת מרחק של 2 מטרים בין המכשירים והמתאמנים
    • כניסת העובדים למקום תיעשה בתיאום מראש ובכפוף למגבלת התפוסה המרבית, כפי שהיא מוגדרת בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת הפעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן: "תקנות הגבלת פעילות") (יחס של אדם לכל 7 מ"ר או 50 אנשים בשטח פתוח / 20 אנשים במבנה סגור, המקל מביניהם)
    • לא תתאפשר הפעלת ג'קוזי או סאונה במקום
  • השתתפות בכנס מקצועי או השתלמות מקצועית, שמקיים המעסיק לעובדיו, הכוללים הרצאות פנים אל פנים, למעט כנס או השתלמות מעשיים הדורשים השתתפות פעילה של העובדים, ובלבד שתותר השתתפות בכנס גם באמצעי מקוון שיאפשר השתתפות של עובדים מרחוק. המקום, שבו מתקיים הכנס או ההשתלמות יידרש לעמוד בכללים הקבועים בתקנות הגבלת פעילות, לרבות הכלל בדבר מגבלת התפוסה המרבית (יחס של אדם לכל 7 מ"ר או 50 אנשים בשטח פתוח / 20 אנשים במבנה סגור, המקל מביניהם).
יש לשים לב כי בהתאם להקלות הקבועות בתקנות כאמור, העובד מתבקש להציג בכניסה למקום הפעילות את אישור התו הירוק שלו, בדומה לחובה המוטלת כיום על אזרחים בכניסה למסעדות ומופעים.
 
למעט ההקלות האמורות, ימשיכו לחול הוראות "התו הסגול", כולל שמירת מרחק של 2 מטרים בין אדם לאדם, הקצאת ציוד משרדי אישי (עכבר, מקלדת, טלפון וכיוצא בזה) לכל עובד או חיטוי הציוד בין שימוש של עובד לעובד אחר, שיבוץ קבוצות עובדים במשמרות קבועות ככל האפשר, חובת עטיית מסיכה וכיוצא בזה.
 
לנוסח המעודכן של תקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה לחץ כאן 
לנוסח המעודכן של תקנות הגבלת פעילות והוראות נוספות לחץ כאן
24/03/2021

מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין השתתף ביום שני האחרון בהרמת כוסית שארגנה החברה הכלכלית לחיפה, החברה בלשכת המסחר. במסגרת המפגש הושקה "תכנית חיפה -Cashback", שנועדה לחזק את העסקים בחיפה לאחר משבר הקורונה.

24/03/2021

סעש 42405-02-21, סיגל אבישי נ' מועצה מקומית כוכב יאיר – צור יגאל, 21 במרץ 2021

מאת עו"ד אייל קימל* 

העובדות:

סיגל אבישי ("אבישי") היא סייעת ומשלבת ילדים בבית ספר נוף צורים, שבמועצה המקומית כוכב יאיר – צור יגאל ("המועצה"). עם תום הסגר השלישי, אשר הוטל על ידי הממשלה בעקבות הקורונה, הודיעה המועצה לכלל עובדי ההוראה כי עובדי הוראה, שלא יציגו תעודת מתחסן, יידרשו להציג, אחת לשבוע, אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה.

נמסר לאבישי כי אם לא תציג בדיקת קורונה שלילית, לא תוכל להיכנס לבית הספר. אבישי לא הסכימה למסור בדיקה שלילית, והיא פנתה באמצעות עורך דינה למועצה, בדרישה לבטל את הדרישה, ולבסוף אף הגישה בקשה לבית הדין לעבודה בתל אביב לקבלת צו לביטול החלטת ראש המועצה, לביטול השעייתה, ולהשבתה לעבודה ללא צורך בהצגת בדיקה שלילית.

בית הדין לעבודה קבע כי בטרם קבלת החלטה תתקבל עמדת היועהמ"ש, מרכז השלטון המקומי, והסתדרות המעו"ף, באשר לקיומם של הליכי חקיקה, ו/או מגעים להסכמות קיבוציות בנושא.

 

החלטת בית הדין האזורי לעבודה:

בית הדין ציין לפניו כי אין עדיין הליך חקיקה בנושא, וגם אין הסכמות קיבוציות. בהתאם, נדרש בית הדין לשאלה, וקבע כי מעסיק רשאי למנוע כניסתו של עובד למקום העבודה אם טרם התחסן בפני קורונה, והוא מסרב להציג תוצאות בדיקה שליליות באופן קבוע, ואינו חייב לשלם לעובד בגין הימים שנמנעה עבודתו כתוצאה מסירובו.

בית הדין לעבודה קבע כי לצורך איזון הזכויות יש לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים – כלומר מי ייפגע יותר מהחלטה לכאן או לכאן.

בית הדין לעבודה שקל מחד גיסא את זכויות המעסיק הנובעות מחובת המעסיק לרווחת עובדיו, ולקוחותיו ומפררוגטיבת הניהול של המעסיק, הנובעת מזכותו הקניינית של המעסיק, והמקנה לו חופש פעולה מסויים.

מאידך גיסא שקל בית הדין לעבודה את זכות העובד לגופו ולפרטיותו.

בית הדין לעבודה קבע כי במקרה זה מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המועצה, האמונה על בריאות יתר העובדים, הילדים והוריהם, מה גם, שהדרישה, שהוצגה לעובד, היא לפתרון הפחות פולשני, שבהבאת תוצאות בדיקה שליליות (לעומת הדרישה הפולשנית יותר של חיוב העובד להתחסן).

בהתאם, בית הדין דחה את בקשת העובדת לסעדים זמניים, וקבע שהמועצה לא צריכה לשלם לעובדת עבור זמן, שבו לא תוכל להתייצב לעבודה, בשל סירובה להיבדק באופן סדיר בבדיקות קורונה ולהציג תוצאה שלילית כתנאי להתייצבות לעבודה.

עם זאת, ציין בית הדין כי ייתכן, שבהמשך הדרך תעמוד לאבישי עילת תביעה כנגד המועצה לקבלת סעד כספי או אחר בגין הגבלת כניסתה לשערי בית הספר.

בהעדר הליכי חקיקה ו/או הסכמות קיבוציות בין המדינה ו/או אירגוני מעסיקים ובין אירגוני עובדים, לפסק הדין חשיבות רבה באיזון השיקולים שבין בריאות ובטחון הציבור, לבין זכות העובד לגופו ולפרטיותו.

פסק הדין מהווה דוגמה מצוינת לאופן, שבו בית הדין לעבודה מאזן זכויות שונות, ולעיתים מנוגדות, ונדרש לסוגיות, שאין להן מענה ברור במסגרת החוק, והמחוקק ויתר הכוחות בשוק לא הספיקו להידרש להם עד מועד מתן ההחלטה.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

* עו"ד איל קימל הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה

22/03/2021

מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בעידוד מובטלים לחזור למעגל העבודה. לצורך כך, הוחלט על מענק חזרה לעבודה למי שחזרו לעבוד עד לתאריך ה-28 בפברואר 2021, אולם השכר החדש (ברוטו) נמוך יותר מהשכר הקודם (ברוטו) שהיה להם לפני היציאה לאבטלה.

המענק יינתן לחוזרים לעבוד אצל מעסיק חדש או אצל אותו מעסיק שהוציא את העובד לחל"ת.

ניתן לקבל מענק גם אם השכר החדש גבוה מדמי האבטלה המשולמים.

המענק אינו חד פעמי! העובד יוכל לקבל את המענק למשך 4 חודשי העסקה לכל היותר, החל מיום חזרתו לעבודה, ולכל המאוחר עד לתאריך 30 ביוני 2021.

קבלת המענק אינה פוגעת בזכויות האחרות לקבלת דמי אבטלה בהמשך. כך שאם מסיבה כלשהי תופסק העסקתו של העובד, הוא יוכל לחזור לקבל דמי אבטלה.

04/03/2021

לאור תקופת המשבר המתארכת בשל מגפת הקורונה, ובהמשך למהלכים שנקטה רשות המסים במטרה לסייע לציבור העוסקים בהתמודדות עם הקשיים החריגים שנוצרו בעקבותיה, הוחלט להקל על עריכת הסדרי פריסת תשלומים עבור דוחות מע"מ התקופתיים כמפורט להלן: יאושרו הסדרי פריסת תשלומים בהתייחס לדיווחים דו חודשיים למע"מ
לתקופות 1-2/2021,3-4/2021, 5-6/2021, וזאת לגבי עוסקים, אשר מחזור עסקאותיהם בתקופה מרץ-דצמבר 2020 ירד בשיעור העולה על 25% לעומת מחזור עסקאותיהם לתקופה המקבילה אשתקד (מרץ-דצמבר 2019).

לידיעה המלאה באתר רשות המסים לחץ כאן

21/02/2021

נושא החיסון לקורונה והשלכותיו על מקומות העבודה, מציב שאלות תקדימיות, שטרם ניתן להן מענה, בחקיקה או  בפסיקת בתי המשפט.

זכויות שונות של הפרט נמצאות במצב של התנגשות זו עם זו. כך למשל, הסמכות הניהולית של המעסיק אל מול זכות הפרטיות של העובד. האם ניתן לפגוע בזכויות של עובדים, שמסרבים להתחסן? האם מהזכות של עובדים לסביבת עבודה בריאה ככל האפשר, המעוגנת בחקיקה, נובעת אפשרות להפעיל סנקציות כנגד עובדים אחרים שבוחרים שלא להתחסן?

מאחר שהכנסת טרם מצאה לנכון להתייחס לשלל הסוגיות העקרוניות הללו במסגרת של חקיקה, ומאחר שלא קיים מענה לכך גם בפסיקה, נוצר מצב, שבו מעסיקים פועלים בחוסר וודאות, וקיים חשש שבדיעבד יתברר, שהחלטות שקיבלו לא יהיו תואמות חקיקה עתידית ופסיקה עתידית.

לכן, מצאנו לנכון להביא לידיעתכם שורה של שאלות ותשובות בסוגיות העיקריות בנושא החיסון ופעילות מקומות העבודה, במסגרת חוות דעת משפטית של משרד וותיק ומומחה בתחום יחסי ודיני העבודה.

חשוב להדגיש כי מדובר בחוות דעת בלבד. אין ודאות כיצד יפסוק בית הדין בכל מקרה ספציפי, וייתכן גם שהנושא יוסדר בסופו של דבר בחקיקה.

 
לקריאת חוות הדעת מלאה כפי שהוכנה ע"י נ.פיינברג ושות' בקובץ PDF לחצו כאן

לקריאת נייר עמדה בנושא חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות של הפקולטה למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים לחצו כאן

לשאלות נוספות הנכם מוזמנים לפנות לעובדי הלשכה:

אביאל קורן, מייל aviel@haifachamber.org.il, טלפון 04-8302114, וואטצאפ והודעות 058-7887955

רונית שגב, מייל ronit@haifachamber.org.il, טלפון 04-8302113
07/05/2020
האם המעסיק מחוייב להחזיר את העובד למשרתו ולתנאי העסקתו, כפי שהיו ערב הוצאתו לחל"ת?
כאשר מדובר בחל"ת בהסכמה, ניתן להסדיר נושאים אלה מלכתחילה במסגרת ההסכמות ליציאה לחל"ת, ואלה מחייבות הן את המעסיק והן את העובד. כאשר מדובר בהוצאה חד צדדית לחל"ת, כפי שקרה במרבית המקרים בצל משבר הקורונה, ותנאי החל"ת לא סוכמו בין הצדדים, אזי חלה על המעסיק חובה לקיים את הסכם העבודה כפי שהיה ערב היציאה לחל"ת ולקיימו בתום לב. כלומר, המעסיק מחויב להחזיר את העובד לתפקיד ולתנאי העבודה שלו, ערב יציאתו לחל"ת.

שינוי תנאי העסקה - מעסיק שבעקבות המשבר נאלץ לבצע שינויים בתנאי העסקה של העובד באופן הגורע מזכויותיו ומתנאי העסקתו, עקב המשבר, חייב לקבל הסכמה מפורשת של העובד לשינוי, שכן מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העסקה. לשם כך, עליו לזמן את העובד, בכתב, לשיחה/לשימוע בדבר שינוי תנאי העסקה. במסגרת הזימון על המעסיק להודיע על כוונתו לשנות את תנאי העסקה, ולציין את פרטי השינוי המיועד, את הנימוקים ואת הזמנת העובד להציג את עמדתו. במסגרת הזימון ניתן לכלול גם חלופה בדבר כוונה לסיים את תנאי העסקה. כמו כן, נוכח הנסיבות ניתן להציע לעובד מספר חלופות לגבי אופן קיום השימוע; בעל פה (בנוכחות הצדדים), בטלפון, בכתב או בשיחת וידאו כגון זום וכדומה.

יובהר כי ללא הליך המאפשר לעובד להציג את טיעוניו לפני ביצוע השינויים בפועל והעמדת העובד בפני עובדה מוגמרת, קיימת לעובד זכות לתבוע פיצוי בגין הפרת הסכם ואף את אכיפתו של תנאי ההסכם שהופר. לכן, חשוב להקפיד ולקיים שימוע, וככל שניתן לבצע את השינוי בהסכמה עם העובד.

ככל שהעובד והמעסיק יגיעו להסכמות בדבר השינויים, אין משמעויות משפטיות למעט הפחתה בחישוב זכויותיו הכלכליות של העובד לתקופת ההפחתה. עם זאת, חשוב לקבל את ההסכמה בכתב באופן שיכלול את פרטי השינויים, משכם וכד'. בנסיבות מסוימות ההסכמה יכול שתהיה גם בהתנהגות, אולם על מנת למנוע מחלוקות ופרשנויות מיותרות לגבי מצב הדברים, רצוי לקבל את ההסכמה בכתב.

התנגדות העובד לשינוי - ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות לאחר השימוע, העובד רשאי:
  • לטעון להרעה בתנאי העסקתו או להפרת חוזה, המאפשרת לו להתפטר כדין מפוטר וכן לקבל פיצוי, בגין הפרת ההסכם.
  • אם העובד אינו מתפטר ועומד על התנגדותו לשינויים, הברירה שנותרת בפני המעסיק, היא לנקוט בהליך פיטורים. שאם לא כן, המעסיק מסתכן בכך שהעובד יהיה זכאי לתבוע בנוסף, גם אכיפה של התנאי שהופר.
    חשוב להדגיש כי כאשר השינוי המדובר נוגע להפחתת משרה/הפחתה בשכר של נשים בהריון, בטיפולי פוריות או לאחר לידה, המעסיק מחוייב להגיש בקשה להיתר מהממונה על עבודת נשים, גם אם העובדת מסכימה לשינויים. כמו כן, אסור לבצע כל שינוי כל עוד לא ניתן ההיתר.
זכאות לדמי אבטלה – יובהר כי עם שובו של העובד לעבודה, עליו לידע א המוסד לביטוח לאומי בדבר חזרתו לעבודה, להלן קישור לדיווח לביטוח לאומי במידה והעובד מתפטר מעבודתו, עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקה, ללא הודעה מוקדמת, הוא יהיה זכאי להמשיך ולקבל דמי אבטלה עד לתום תקופת זכאותו לדמי אבטלה ערב יציאתו לחל"ת. במידה ויקבל הודעה מוקדמת, זכאותו לדמי אבטלה תיקטע לתקופה שעבורה קיבל תשלום בגין הודעה מוקדמת, ועליו יהיה לפנות בשנית לביטוח לאומי (ביצוע רישום מחדש) ולדרוש דמי אבטלה עקב התפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי העסקה. יובהר כי במקרה זה העובד יהיה זכאי ליתרת דמי האבטלה שנותרו לו, מתוך תקופת הזכאות המקסימלית(לפי הטבלה להלן) שעמדה לזכותו ערב קבלת דמי האבטלה בעקבות יציאתו לחל"ת.