למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים
06/04/2021
הזדמנות עסקית - דן אנד ברדסטריט
קבוצת חברי הלשכה בפייסבוק
יועצי הלשכה
חשיבות אופטימיזציה - יובל הררי
11/04/2021

בשבועות האחרונים מתרחש עומס חריג בנמלי הים התיכון, מאחר שמטענים בייבוא ובייצוא אינם מועמסים ואינם נפרקים מאניות בפרק זמן סביר. מספר האניות הממתינות להיכנס לנמלים נע בין 40 ל-60, ולראשי המשק לא זכור עומס הדומה לזה שאנו חווים כיום. בשל כמויות ייבוא גדולות של מוצרים וחומרי גלם ועלייה בהזמנות למוצרי צריכה, גבר הביקוש לשירותי נמלי הים.

עלייה חריגה זו גרמה לכך, שקצב הגעת הסחורות אינו עומד ביחס לקיבולת הנמלים. המשמעות של העיכובים הינה: פגיעה בקבלת סחורות, מוצרים וחומרי גלם, פגיעה במוניטין היצוא הישראלי, פגיעה בכושר הייצור (נזק ישיר ועקיף) ותשלומים עודפים המושתים על בעלי המטענים, והמצב הולך ומחריף.


נכון להיום, המצב התפעולי בנמלים הוביל ל"מצור ימי" אשר משפיע על כלל המגזר העסקי ומאיים על שרידות עסקים: יבואנים, יצואנים, משלחים, חברות ספנות וסוכניהם, חברות הובלה יבשתית – כולם נפגעים קשות.

בהמשך לפעילויות נוספות, פנו עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר;
דר' רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים; ד"ר יורם זבה, יו"ר לשכת הספנות הישראלית; וגבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, אל חה"כ מירי רגב, שרת התחבורה, בדרישה כי תפעל לתיאום פגישה דחופה עם כלל אנשי המקצוע בענף כדי  לגבש פתרונות, אשר ימנעו נזק נוסף לעסקים בישראל והעלאות מחירים, וכן תתערב באופן אישי למציאת פתרונות לשיפור המצב התפעולי בנמלי הים, דוגמת הארכת משמרות העבודה בנמלים, הארכת הפעילות בסופי שבוע, הקדמת פתיחת הנמלים החדשים, שימוש ברציף חברת החשמל וכד'.

למכתב המלא


הנושא בתקשורת

כלכליסט

גלובס 
22/03/2021

בשבוע שעבר פורסם תיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020, המאפשר הקלות על הפעילות במקומות העבודה החל מיום 18 במרץ 2021. זאת, בין היתר, בעקבות התחסנות האוכלוסייה והנפקת "תו ירוק" למתחסנים. תוקפן של התקנות, בשלב זה, הוא עד ל-14 באפריל 2021

א. אכילה בשטח פתוח - החל מכניסת התיקון לתוקף, תבוטל ההוראה המגבילה אכילה ושתייה לחדרים האישיים של העובדים. בנוסף, מעסיק יהיה רשאי לאפשר ישיבה בשטח פתוח בחדר אוכל, המיועד לשימוש העובדים, ובלבד שהשולחנות יוצבו במרחק שלא יפחת משני מטרים בין שולחן לשולחן.
 
ב. דרישה להצגת "תו ירוק" לפעילויות מסוימות בלבד - כמו כן, מעסיק יהיה רשאי לאפשר שהיית עובדים במקום העבודה לצורך הפעולות המפורטות הבאות, בכפוף לתנאים המפורטים לצידן, בתנאי  שהעובדים יציגו בכניסה למקום הפעילות אישור "תו ירוק":

  • ישיבה בחדר אוכל בחלל סגור לשימוש העובדים, בכפוף למגבלת תפוסה של 75% או 100 עובדים לכל היותר, ובלבד שתתאפשר גם מתכונת של איסוף עצמי של מזון לכלל העובדים;
  • הפעלת מכון כושר או סטודיו במקום העבודה, בכפוף לכללים הבאים:
    • שמירת מרחק של 2 מטרים בין המכשירים והמתאמנים
    • כניסת העובדים למקום תיעשה בתיאום מראש ובכפוף למגבלת התפוסה המרבית, כפי שהיא מוגדרת בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת הפעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן: "תקנות הגבלת פעילות") (יחס של אדם לכל 7 מ"ר או 50 אנשים בשטח פתוח / 20 אנשים במבנה סגור, המקל מביניהם)
    • לא תתאפשר הפעלת ג'קוזי או סאונה במקום
  • השתתפות בכנס מקצועי או השתלמות מקצועית, שמקיים המעסיק לעובדיו, הכוללים הרצאות פנים אל פנים, למעט כנס או השתלמות מעשיים הדורשים השתתפות פעילה של העובדים, ובלבד שתותר השתתפות בכנס גם באמצעי מקוון שיאפשר השתתפות של עובדים מרחוק. המקום, שבו מתקיים הכנס או ההשתלמות יידרש לעמוד בכללים הקבועים בתקנות הגבלת פעילות, לרבות הכלל בדבר מגבלת התפוסה המרבית (יחס של אדם לכל 7 מ"ר או 50 אנשים בשטח פתוח / 20 אנשים במבנה סגור, המקל מביניהם).
יש לשים לב כי בהתאם להקלות הקבועות בתקנות כאמור, העובד מתבקש להציג בכניסה למקום הפעילות את אישור התו הירוק שלו, בדומה לחובה המוטלת כיום על אזרחים בכניסה למסעדות ומופעים.
 
למעט ההקלות האמורות, ימשיכו לחול הוראות "התו הסגול", כולל שמירת מרחק של 2 מטרים בין אדם לאדם, הקצאת ציוד משרדי אישי (עכבר, מקלדת, טלפון וכיוצא בזה) לכל עובד או חיטוי הציוד בין שימוש של עובד לעובד אחר, שיבוץ קבוצות עובדים במשמרות קבועות ככל האפשר, חובת עטיית מסיכה וכיוצא בזה.
 
לנוסח המעודכן של תקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה לחץ כאן 
לנוסח המעודכן של תקנות הגבלת פעילות והוראות נוספות לחץ כאן
11/04/2021

ביום רביעי, ה-7 באפריל 2021, נכנסו לתוקף שינויים במדיניות כניסת אנשי עסקים מחו"ל ומומחים זרים לישראל בתקופת הקורונה

ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה אישרה ב-5 באפריל 2021 (במשאל טלפוני) את הארכת חובת בדיקת קורונה לנכנסים לישראל, הקובעת כי אדם נדרש לבצע בדיקה 72 שעות לפני כניסתו לישראל, וכן בדיקה לאחר הגעתו לישראל בתחנת הגבול. ההארכה בתוקף עד ליום שלישי, ה-4 במאי 2021. 

במסגרת הקלות אלו, תותר כניסתם של אנשי ונשות עסקים המעוניינים להגיע לישראל באמצעות פניה לנציגות ישראל במקום שהותם, בכפוף לתנאים הבאים:
• אנשי עסקים זרים מחוסנים המעוניינים להגיע לפגישות עסקיות בישראל נדרשים להציג אישור של משרד הכלכלה. אנשי עסקים שאינם מחוסנים נדרשים להוסיף את אישור משרד הבריאות. הבקשה תיעשה באמצעות פניה לנציגות ישראל במקום שהותו של המבקש בקישור הבא 
תוצאות בדיקת PCR עם ממצא שלילי לנגיף הקורונה שבוצעה עד 72 שעות בטרם הטיסה ממדינת המוצא ובכפוף לביצוע בדיקה נוספת עם ההגעה לישראל.
• הצגת ביטוח בריאות הכולל סעיף המכסה את מחלת הקורונה.
• גם כשמדובר במחוסן או במחלים: התחייבות לעמוד בתנאי הבידוד והבדיקות בהתאם להנחיות משרד הבריאות, כולל ביצוע בדיקה סרולוגית ופיקוח אלקטרוני ככל שיידרש.

24/03/2021

מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין השתתף ביום שני האחרון בהרמת כוסית שארגנה החברה הכלכלית לחיפה, החברה בלשכת המסחר. במסגרת המפגש הושקה "תכנית חיפה -Cashback", שנועדה לחזק את העסקים בחיפה לאחר משבר הקורונה.

24/03/2021

סעש 42405-02-21, סיגל אבישי נ' מועצה מקומית כוכב יאיר – צור יגאל, 21 במרץ 2021

מאת עו"ד אייל קימל* 

העובדות:

סיגל אבישי ("אבישי") היא סייעת ומשלבת ילדים בבית ספר נוף צורים, שבמועצה המקומית כוכב יאיר – צור יגאל ("המועצה"). עם תום הסגר השלישי, אשר הוטל על ידי הממשלה בעקבות הקורונה, הודיעה המועצה לכלל עובדי ההוראה כי עובדי הוראה, שלא יציגו תעודת מתחסן, יידרשו להציג, אחת לשבוע, אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה.

נמסר לאבישי כי אם לא תציג בדיקת קורונה שלילית, לא תוכל להיכנס לבית הספר. אבישי לא הסכימה למסור בדיקה שלילית, והיא פנתה באמצעות עורך דינה למועצה, בדרישה לבטל את הדרישה, ולבסוף אף הגישה בקשה לבית הדין לעבודה בתל אביב לקבלת צו לביטול החלטת ראש המועצה, לביטול השעייתה, ולהשבתה לעבודה ללא צורך בהצגת בדיקה שלילית.

בית הדין לעבודה קבע כי בטרם קבלת החלטה תתקבל עמדת היועהמ"ש, מרכז השלטון המקומי, והסתדרות המעו"ף, באשר לקיומם של הליכי חקיקה, ו/או מגעים להסכמות קיבוציות בנושא.

 

החלטת בית הדין האזורי לעבודה:

בית הדין ציין לפניו כי אין עדיין הליך חקיקה בנושא, וגם אין הסכמות קיבוציות. בהתאם, נדרש בית הדין לשאלה, וקבע כי מעסיק רשאי למנוע כניסתו של עובד למקום העבודה אם טרם התחסן בפני קורונה, והוא מסרב להציג תוצאות בדיקה שליליות באופן קבוע, ואינו חייב לשלם לעובד בגין הימים שנמנעה עבודתו כתוצאה מסירובו.

בית הדין לעבודה קבע כי לצורך איזון הזכויות יש לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים – כלומר מי ייפגע יותר מהחלטה לכאן או לכאן.

בית הדין לעבודה שקל מחד גיסא את זכויות המעסיק הנובעות מחובת המעסיק לרווחת עובדיו, ולקוחותיו ומפררוגטיבת הניהול של המעסיק, הנובעת מזכותו הקניינית של המעסיק, והמקנה לו חופש פעולה מסויים.

מאידך גיסא שקל בית הדין לעבודה את זכות העובד לגופו ולפרטיותו.

בית הדין לעבודה קבע כי במקרה זה מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המועצה, האמונה על בריאות יתר העובדים, הילדים והוריהם, מה גם, שהדרישה, שהוצגה לעובד, היא לפתרון הפחות פולשני, שבהבאת תוצאות בדיקה שליליות (לעומת הדרישה הפולשנית יותר של חיוב העובד להתחסן).

בהתאם, בית הדין דחה את בקשת העובדת לסעדים זמניים, וקבע שהמועצה לא צריכה לשלם לעובדת עבור זמן, שבו לא תוכל להתייצב לעבודה, בשל סירובה להיבדק באופן סדיר בבדיקות קורונה ולהציג תוצאה שלילית כתנאי להתייצבות לעבודה.

עם זאת, ציין בית הדין כי ייתכן, שבהמשך הדרך תעמוד לאבישי עילת תביעה כנגד המועצה לקבלת סעד כספי או אחר בגין הגבלת כניסתה לשערי בית הספר.

בהעדר הליכי חקיקה ו/או הסכמות קיבוציות בין המדינה ו/או אירגוני מעסיקים ובין אירגוני עובדים, לפסק הדין חשיבות רבה באיזון השיקולים שבין בריאות ובטחון הציבור, לבין זכות העובד לגופו ולפרטיותו.

פסק הדין מהווה דוגמה מצוינת לאופן, שבו בית הדין לעבודה מאזן זכויות שונות, ולעיתים מנוגדות, ונדרש לסוגיות, שאין להן מענה ברור במסגרת החוק, והמחוקק ויתר הכוחות בשוק לא הספיקו להידרש להם עד מועד מתן ההחלטה.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

* עו"ד איל קימל הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה

22/03/2021

מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בעידוד מובטלים לחזור למעגל העבודה. לצורך כך, הוחלט על מענק חזרה לעבודה למי שחזרו לעבוד עד לתאריך ה-28 בפברואר 2021, אולם השכר החדש (ברוטו) נמוך יותר מהשכר הקודם (ברוטו) שהיה להם לפני היציאה לאבטלה.

המענק יינתן לחוזרים לעבוד אצל מעסיק חדש או אצל אותו מעסיק שהוציא את העובד לחל"ת.

ניתן לקבל מענק גם אם השכר החדש גבוה מדמי האבטלה המשולמים.

המענק אינו חד פעמי! העובד יוכל לקבל את המענק למשך 4 חודשי העסקה לכל היותר, החל מיום חזרתו לעבודה, ולכל המאוחר עד לתאריך 30 ביוני 2021.

קבלת המענק אינה פוגעת בזכויות האחרות לקבלת דמי אבטלה בהמשך. כך שאם מסיבה כלשהי תופסק העסקתו של העובד, הוא יוכל לחזור לקבל דמי אבטלה.

22/03/2021

במסגרת הסדרי חוב בזמן הקורונה, יוכלו חייבים לקבל עד ארבעה חודשים של "עיכוב הליכים".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4- הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א 2021. החוק ייכנס לתוקפו במהלך חודש מרץ 2021, וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר בשנה הקרובה.

22/03/2021

עדכון מה-21 במרץ 2021:

תקנות התעופה תוקנו בעקבות פסיקת בג"ץ. לעיון בקובץ התקנות- לחצו כאן

ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה אישרה אמש את תיקון תקנות התעופה בעקבות פסיקת בג"ץ:

  1. תבוטל מגבלת 3,000 הנוסעים ביום בנתב״ג בהתאם לפסיקת בג"ץ.
  2. היקף הטיסות היומי יוגבל לקיבולת האפקטיבית של נתב״ג, שמושפעת הן מהצורך לעמוד בדרישות תקנות הקורונה והן מהצורך לביצוע בדיקות וריחוק חברתי.
  3. יבוטל המנגנון לאישור טיסות חריגות.
  4. תבוטל ההגבלה על טיסה שמגיעה לישראל כטיסת מטען ויוצאת מישראל עם נוסעים (כעת ניתן יהיה לבצע זאת).
  5. תבוטל חובת מדידת החום לנוסעים בכניסה לטרמינל וטרם עליה למטוס, בדומה לקיים בכלל המשק.

התקנות ייכנסו לתוקף ב-21 במרץ 2021 בחצות, עד ליום ראשון, ה-28 במרץ 2021.

שימו לב- אזרחים ישראלים יכולים להיכנס לישראל ללא אישור ועדת חריגים. כניסת אזרחים זרים לישראל תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מוועדת חריגים. מיום שני, ה-8 במרץ 2021, למשך שבועיים, ניתנת עדיפות לכניסת ישראלים לקראת מועד הבחירות וכניסת זרים תאושר בהתאם לנסיבות חריגות בלבד.

 למידע המלא על מדיניות הכניסה של זרים לישראל ולפירוט הקריטריונים המאפשרים קבלת אישור כניסה

לחצו כאן

למידע באתר משרד הבריאות בנושא הנחיות לנכנסים וליוצאים ממדינת ישראל- לחצו כאן

להנחיות לטסים לחו"ל ולמגיעים לישראל (אזרחים ישראליים + אזרחים זרים) העדכניות באתר פיקוד העורף- לחצו כאן

להגשת בקשה לוועדת היתרים לאישור כניסת זרים לישראל- לחצו כאן

צריך לקחת בחשבון שההתייחסות כאן היא לדרישות הישראליות, אין בכך כדי לתת מענה לאפשרויות הכניסה של ישראלים למדינות שונות וכל מדינה קובעת מדיניות שונה שגם משתנה מעת לעת. כך שמי שמעוניין לצאת מישראל צריך לבדוק פרטנית לפני כן, מה צפוי לו בכניסה לאותה מדינה.

09/03/2021

בתחילת השבוע התפרסמו ברשומות שינויים רבים  בתקנות הגבלת פעילות והוראות נוספות.

כמו בעבר ואף בפירוט יתר מבעבר, השינויים מבחינים בין כללים, הנוגעים לפעילות כלל העסקים והמקומות הציבוריים, לבין כללים ספציפיים לעסקים בתחומים מסוימים, כגון: מלונות, מסעדות, אטרקציות תיירות ועוד.

סוגי העסקים ומקומות הציבור שיש לגביהם הנחיות ספציפיות אינם נמנים לרוב עם סוגי העסקים, החברים בלשכה.

ריכזנו עבורכם כאן את השינויים העיקריים והמשמעותיים ביותר לפעילות כלל העסקים, בלי להתייחס לכל סוגי העסקים, שיש לגביהם פירוט ספציפי בתקנות – והמעוניינים מוזמנים לעיין בנוסח התקנות המלא והמעודכן, הנמצא בקישור בסוף הודעה זו:

  1. ראשית, לא שונתה החובה של עטיית מסכה (הנובעת מתקנות בריאות העם).
  2. לא שונו תקנות הגבלת פעילות והוראות נוספות לגבי כללי התו הסגול ברובם, והשינויים המרכזיים, הנוגעים לכלל העסקים:

א.  התקהלות - הגבלת ההתקהלות ל-50 אנשים בשטח פתוח ו-20 אנשים במבנה.

ב.  תשאול ומדידת חום - בוטלה חובת תשאול ומדידת חום בכניסה לעסק.

ג. נסיעות - ביטול המגבלות על מספר הנוסעים ברכב. 

ד. מתן שירות, שלא ניתן לספק  מרחוק - לגבי הענפים החיוניים ונותני השירות לענפים חיוניים, המנויים בתוספת השנייה לתקנות הגבלת פעילות מקומות עבודה (כאן יהיה קישור לתוספת) – העסקים שהוגדרו כ"חיוניים" או כ"מוחרגים" – אין שינוי בתוכן התוספת, והורחב ההיתר לעסקים בענפים אלו לתת שירותים    שלא ניתן לספק מרחוק, גם אם שירותים אלו אינם  חיוניים – בוטלה המילה חיוני אחרי המילה שירות.

ה. כמות אנשים בעסק בו זמנית - במקומות ציבוריים או עסקיים שאין אליהם התייחסות נפרדת (כלומר לא חנות, לא מלון, לא אטרקציה תיירותית וכו') – ניתנה הקלה בהתאם לסעיף  הגבלת ההתקהלות – התרת שהייה של אדם לכל 7 מ"ר או עד 50 איש בשטח פתוח ו-20 איש במבנה – המקל מבניהם.

ו. מספר אנשים בחנות בו זמנית – התרת שהייה של אדם לכל 7 מ"ר או עד 20 איש (במקום 10) – הנמוך מבניהם ובחנות מעל 300 מ"ר (ולא 150 מ"ר כמו קודם) – אדם אחד לכל 15 מ"ר. כלומר רק בחנויות מעל 300  מ"ר  תותר שהות של יותר מ- 20 אנשים.
 

השינויים האלו יהיו בתוקף עד ה-20 במרץ 2021.

לעיון בתקנות הגבלת פעילות מעודכנות לחץ כאן

למידע נוסף ניתן לפנות:

לאביאל קורן בטל': 04-8302114, במייל:
aviel@haifachamber.org.il 

לרונית שגב, בטל' 04-8302113, במייל: ronit@haifachamber.org.il
22/03/2021
ב-15 במרץ 2021 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 והוראת שעה), התשפ"א- 2021 להעניק פטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות, עבור עובדים, ששהו בחופשה ללא תשלום בין החודשים אפריל 2020 ל אפריל 2021.

עד לתיקון החוק חלה חובה על המעסיק לשלם למשך חודשיים הראשונים של החל"ת דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיהם. והחל מהחודש השלישי על העובד לשלם את התשלומים בעצמו. כמו כן, מעסיקים, ששילמו את דמי הביטוח עבור החל"ת, רשאים לנכות משכר העובדים את התשלום שהעבירו לביטוח לאומי עבור החל"ת עם חזרתם לעבודה.

עתה נקבע כי המעסיקים יקבלו פטור מהתשלומים הנ"ל עבור כל עובד ששהה בחל"ת חודש קלנדרי אחד לפחות בין החודשים אפריל 2020 לאפריל 2021. זאת, בלי שייפגעו זכויותיהם הסוציאליות של העובדים.

שר האוצר יוכל להאריך את הפטור עד יוני 2021 בהתאם לצורך.
17/01/2021
 
להשכרה

משרד בדרך העצמאות 55 חיפה
4 חדרים, 93 מ"ר, קומה רביעית עם מעלית
כניסה מיידית, שכ"ד 2,500 ₪  לחודש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתי, בלשכת המסחר, טל' 04-8302105
04/03/2021

לאור תקופת המשבר המתארכת בשל מגפת הקורונה, ובהמשך למהלכים שנקטה רשות המסים במטרה לסייע לציבור העוסקים בהתמודדות עם הקשיים החריגים שנוצרו בעקבותיה, הוחלט להקל על עריכת הסדרי פריסת תשלומים עבור דוחות מע"מ התקופתיים כמפורט להלן: יאושרו הסדרי פריסת תשלומים בהתייחס לדיווחים דו חודשיים למע"מ
לתקופות 1-2/2021,3-4/2021, 5-6/2021, וזאת לגבי עוסקים, אשר מחזור עסקאותיהם בתקופה מרץ-דצמבר 2020 ירד בשיעור העולה על 25% לעומת מחזור עסקאותיהם לתקופה המקבילה אשתקד (מרץ-דצמבר 2019).

לידיעה המלאה באתר רשות המסים לחץ כאן

04/03/2021

נשיאות המעסיקים והעסקים, ארגון הגג של המעסיקים בישראל, המורכב מהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, לשכת רואי החשבון והתאחדות חקלאי ישראל - שלחה לכל ראשי המפלגות במשק את 'תכנית 100 הימים', ליישום על ידי הממשלה החדשה, לאחר שתקום, ב-100 הימים הראשונים לקיומה, לשם הוצאת המשק מהמשבר שיצרה מגפת הקורונה, באמצעות עסקת חבילה של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות.

במסגרת 'עסקת החבילה', המוצעת בתוכנית, כל אחד מהצדדים יעניק מיכולותיו על מנת להחזיר את המשק למגמת צמיחה - המדינה תייצר תמריצים וסביבה עסקית מתאימה להחזרת עובדים לתעסוקה ולהעלאת הצמיחה במשק, המעסיקים יבצעו השקעות, כדי שיוכלו לקלוט עובדים חדשים ולהעניק להם הכשרות מקצועיות במסגרת החברה, בשיתוף המדינה, וההסתדרות תעודד עובדים לחזור למעגל העבודה ולבצע הכשרות מקצועיות בהתאם לצרכי המשק, כך שיוכלו לפתח קריירה גם בתחומים חדשים להם. זאת, תוך הגמשת יחסי העבודה והתאמתם לעידן הנוכחי. את פירות עסקת החבילה ירגיש כל אזרח ישראלי. עד כה בוצעו בישראל עסקאות חבילה שכאלה פעמיים בהיסטוריה - במהלך תכנית הייצוב בשנות ה-80 ובשנת 2009 בעת משבר הסאב פריים העולמי.

התוצאה של השקעות שלושת הגופים תהיה חזרה של המשק למסלול של צמיחה - הגדלת התעסוקה באמצעות החזרת מאות אלפים לשוק העבודה, הגדלת הביקושים למשרות חדשות, העלאת הפריון באמצעות תעסוקה איכותית ושכר גבוה, צמצום היקף הרגולציה והבירוקרטיה במיליארדי שקלים לעסקים והמשך הפעילות העסקית באופן מסודר עד למיגור הקורונה.

לתכנית המלאה לחצו על הקישור

04/03/2021

בסוף השבוע הבא, ה-12-13 במרץ, תיפתח האפשרות להגשת בקשות לקבלת מענקי הסיוע עקב נגיף הקורונה לעצמאים ובעלי שליטה, לתקופת הזכאות לחודשים ינואר פברואר 2021. לקראת פתיחת המערכת נעשו מספר שינויים בתהליך ההגשה ובפרטי המידע שיוצגו באזור האישי למבקשי המענקים.

לידיעה המלאה באתר רשות המסים לחץ כאן
04/03/2021

שר הכלכלה והתעשייה חתם השבוע על צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א- 2021

קישור לצו החתום המלא – לחצו כאן  

קישור להודעה בנושא באתר משרד הכלכלה- לחצו כאן

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, חתם על נוסח צו קבוצות יבוא, הכולל שינויים במשטר הבדיקות של טובין שחלים עליהם תקנים רשמיים.

לכתבה המלאה

22/02/2021

לפניכם תקציר השינויים בתקנות הגבלת פעילות, שנכנסו לתוקף אתמול, בהתייחסות לשאלות הבאות:
מהי הגדרת מקום ציבורי או עסקי?
מהי ההתקהלות המותרת?
מהם הקריטריונים לכניסה למקום ציבורי או עסקי?
לאיזה עסקים מותר לפעול בדרך של קבלת קהל ללא החרגת חלק מהציבור?
מיהם העסקים הרשאים לקבל רק את מי שמציג "תו ירוק"?
מהם כללי "התו הסגול" המעודכנים?
כמה לקוחות רשאים להיכנס לבית העסק?
מהם הכללים החלים על אזור תיירות מיוחד?
האם מותר לארגן אירועים ולהשתתף בהם?
האם נמשכת החובה לרישום ולשמירת פרטים?
האם חלות מגבלות על נסיעה ברכב פרטי?
 

תקנות אלה תקפות עד ליום 6.3.2021
תמצית התקנות בכל מה שקשור לעסקים: 

הגדרת מקום ציבורי או עסקי
מקום הפתוח לציבור או בית עסק, לרבות מקום הפתוח לציבור או בית עסק המצוי בתוך תחנת תחבורה יבשתית או בתוך שדה תעופה בינלאומי ולמעט מקום כאמור שניתן בו שירות רפואי.

מהי ההתקהלות המותרת?
בלי לגרוע מהחובה לשמור ככל האפשר על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם (למעט אנשים הגרים באותו מקום) - לא יקיים אדם ולא ישתתף בהתקהלות, כולל תפילה או טקס דתי, שמספר האנשים בה עולה על 10 אנשים במבנה ו- 20 אנשים בשטח פתוח. אם ההתקהלות כוללת גם מבנה וגם שטח פתוח - עד 20 איש. 

21/02/2021

ברצוננו לעדכנכם כי אתמול התפרסם עדכון לתקנות הגבלת פעילות והוראות נוספות, הרלבנטי לפעילות העסקית. העדכון משנה את מגבלת ההתקהלות המותרת, והמגבלה החדשה הנה להתקהלות של עד 20 אנשים בשטח פתוח ועד 10 אנשים במבנה סגור, ואם מדובר בהתקהלות המתקיימת גם בשטח פתוח וגם במבנה סגור המגבלה הנה עד 20 אנשים.

כמו כן, שונתה המגבלה לקיום תפילה משותפת מעד 5 אנשים לעד 10 אנשים (רלבנטי לעסקים במקרה של תפילות המתקיימות במקום עבודה).

תוקף התיקון החל מה-19 בפברואר 2021 בשעה 07:00 בבוקר.

לנוסח התקנות המלא לחץ כאן

21/02/2021

נושא החיסון לקורונה והשלכותיו על מקומות העבודה, מציב שאלות תקדימיות, שטרם ניתן להן מענה, בחקיקה או  בפסיקת בתי המשפט.

זכויות שונות של הפרט נמצאות במצב של התנגשות זו עם זו. כך למשל, הסמכות הניהולית של המעסיק אל מול זכות הפרטיות של העובד. האם ניתן לפגוע בזכויות של עובדים, שמסרבים להתחסן? האם מהזכות של עובדים לסביבת עבודה בריאה ככל האפשר, המעוגנת בחקיקה, נובעת אפשרות להפעיל סנקציות כנגד עובדים אחרים שבוחרים שלא להתחסן?

מאחר שהכנסת טרם מצאה לנכון להתייחס לשלל הסוגיות העקרוניות הללו במסגרת של חקיקה, ומאחר שלא קיים מענה לכך גם בפסיקה, נוצר מצב, שבו מעסיקים פועלים בחוסר וודאות, וקיים חשש שבדיעבד יתברר, שהחלטות שקיבלו לא יהיו תואמות חקיקה עתידית ופסיקה עתידית.

לכן, מצאנו לנכון להביא לידיעתכם שורה של שאלות ותשובות בסוגיות העיקריות בנושא החיסון ופעילות מקומות העבודה, במסגרת חוות דעת משפטית של משרד וותיק ומומחה בתחום יחסי ודיני העבודה.

חשוב להדגיש כי מדובר בחוות דעת בלבד. אין ודאות כיצד יפסוק בית הדין בכל מקרה ספציפי, וייתכן גם שהנושא יוסדר בסופו של דבר בחקיקה.

 
לקריאת חוות הדעת מלאה כפי שהוכנה ע"י נ.פיינברג ושות' בקובץ PDF לחצו כאן

לקריאת נייר עמדה בנושא חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות של הפקולטה למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים לחצו כאן

לשאלות נוספות הנכם מוזמנים לפנות לעובדי הלשכה:

אביאל קורן, מייל aviel@haifachamber.org.il, טלפון 04-8302114, וואטצאפ והודעות 058-7887955

רונית שגב, מייל ronit@haifachamber.org.il, טלפון 04-8302113
20/01/2021

משבר הקורונה יצר קשיים מקומיים ובינ"ל בתהליכי חידוש אישורים רגולטוריים שונים, כולל אישורי יבוא.

מסיבה זו אושרו בחודשים האחרונים הסדרים להארכות אוטומטיות של אישורים רגולטוריים, שהאחרונה שבהם רלוונטית לאישורים שתוקפם פג עד לסוף חודש נובמבר 2020.

לאחרונה, נכנס לתוקף תיקון לחוק אשר ממשיך ומאריך רישיונות אזרחיים ועסקיים שונים, שתוקפם המקורי פג בין התאריכים 1.9.2020 ל- 30.9.2021.

לנוסח החוק לאחר התיקון לחצו כאן

20/01/2021

איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים והתאחדות חקלאי ישראל הגישו עתירה לבג"צ נגד ראש הממשלה, שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, בדרישה כי יחזירו למעסיקים מיליארד שקל על מימון משכורות כפולות (תוספת של 100% למשכורת בשל עבודה ביום שבתון) וימי חופשה לעובדים ביום הבחירות הקרוב.
בבג"צ מצוין כי עד כה, למרות המשבר הכלכלי הכבד, שילמו המעסיקים מכיסם 6 מיליארד שקל על 4 מערכות בחירות, שהתקיימו בשנתיים, 1.5 מיליארד שקל על כל מערכת בחירות, וכי הם מסרבים כעת לשלם על מערכת בחירות חמישית מיליארד שקל נוספים.

27/01/2021

ב-24 בדצמבר 2020 פורסם ברשומות תיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 62) - לפיו מניין 60 הימים שלאחר חופשת לידה ותקופות מוגנות אחרת מפני פיטורים, לאחר חופשת לידה, לגבי עובד/ת שהוצאו לחל"ת במהלך תקופה זו, יחל רק בתום החל"ת.

תוקף ותחולה של התיקון לחוק – החוק יחול על עובד או עובדת השוהים בחופשה ללא תשלום החל מיום 24 דצמבר 2021 והוא יעמוד בתוקפו עד ליום 30 יוני 2021.

20/01/2021


(1.) זהו שינוי דרמטי במדיניות משרד הכלכלה והממשלה לטווח הארוך, אשר יתרום לצמיחת כל המגזר העסקי ולהעלאת הפריון במשק. מדובר בהישג חשוב ללשכות המסחר.

(2.) הוועדה נפגשה עם בעלי עסקים ממגוון תחומים, במטרה להבין את הקשיים והחסמים עימם הם מתמודדים בהקמה ובניהול עסקים בישראל.

(3.) לשכות המסחר סייעו בהצפת הקשיים בהם מתמודדים העסקים מענפי המסחר והשירותים

הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים בישראל הגישה המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה. ממצאי הועדה מציינים שענפי המסחר והשירותים מהווים נתח משמעותי מכלכלת ישראל, אשר עומד על כ - 65% מהיקף הערך המוסף הגולמי במשק הישראלי.

הועדה בחרה להתמקד בענפים הבאים: קמעונאות, סיטונאות, שילוח ובלדרות, שירותי אירוח ואוכל, שירותים מקצועיים ושירותי ניהול ותמיכה. הוועדה התמקדה בשלושה נושאים מרכזיים בגיבוש המלצותיה: א. הגברת תחרות וטיוב רגולציה ב. תחום השקעות בהון פיזי, טכנולוגי ועידוד חדשנות ג. תחום ההון האנושי.

הוועדה מציעה לבחון שינוי במבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה, כך שיאפשר בין היתר את אימוץ מסקנות הדו"ח וישקף בצורה מותאמת יותר את התפלגות ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים תחת אחריות המשרד.  

 

12/01/2021

משרד הכלכלה והתעשייה עדכן כי ההסכם לאזור סחר חופשי ("הסכם סחר ושותפות") בין ישראל לבריטניה נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021. ההסכם נחתם ב-18 בפברואר 2019.

ישראל נערכה מראש להבטחת האינטרסים הישראליים בסחר ובשיתופי הפעולה השונים עם בריטניה על-ידי חתימה על הסכם שיבטיח המשכיות בסחר.

עקב הנסיבות, הוסכם בין הצדדים לשעתק את ההסכם הקיים בין ישראל והאיחוד האירופי להסכם בילטראלי בין ישראל ובריטניה תוך הכנסת שינויים מינימליים המתחייבים מהמעבר. בין היתר, הוסכם כי תנאי הסחר בין הצדדים בטובין ימשיכו לחול באותם תנאים כפי שהם כיום וכי הצדדים יעניקו פטור במסגרת מכסות לאותם הטובין, בהתאמות הנדרשות (הצדדים חתמו על הצהרה לגבי האפשרות לעדכן ולהרחיב את ההסכם בעתיד).

03/12/2020
פעילות רבה של איגוד לשכות המסחר הביאה לכך, שהורחבו המקצועות הזכאים למענק עבור הכשרת עובדים בתוך מקומות העבודה, עד היום מענקי ההכשרות המקצועיות של משרד העבודה היו עבור הכשרות למקצועות תעשיתיים בעיקר. עבודה ממושכת מול הגורמים המקצועיים במשרד העבודה הביאה להרחבת הזכאות למענק גם למקצועות בתחומי המסחר והשירותים. הוספו מקצועות: כמו אפיה, בישול, קצבות, פירוק, מריטה, מיון, אריזה ושינוע, מחסנאים, ניהול מלאי ורכש, מסחר אלקטרוני, ניהול אתרים ועוד.
מסלול הכשרה בעבודה OJT (on the job training) מיועד למעסיקים המעוניינים לקלוט עובדים חדשים ולהכשירם באופן עצמאי, בעזרת חונך תוך כדי העבודה. המעסיק זכאי למענק של לפחות 10,000 ש"ח לעובד. להשתתפות במימון שכר העובד והחונך בתקופת ההכשרה. המסלול מתאים לכל סוגי העסקים: עסקים קטנים, בינוניים ועסקים גדולים.

קיימת הרחבה באפשרויות של קבלת מענקי הכשרה ממשלתיים לעובדים, פישוט ההליך הבירוקרטי ומתן אישור מהיר יותר, הן  במסלול הכשרה פנים מפעלית, החל מעובד אחד ומעלה והן במסלולים אחרים. 

לקישור לוובינר בנושא השינויים האלה עם משרד העבודה – זירת המעסיקים:

https://www.youtube.com/watch?v=U8guchSzPOE

לקישור למצגת מהוובינר, שבה ניתן לראות במהירות את הכללים לכל מסלול לחצו כאן

לקישור לאותה זירת מעסיקים:

https://govextra.gov.il/labor/bizlabor/home/

 

 

03/12/2020

ב- 19 בנובמבר פורסם חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף קורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020, המסדיר את נושא התשלום לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל חובת בידוד, וקובע הוראות לגבי פיצוי למעסיקים, החל מיום 1 באוקטובר 2020 ועד ליום 31 במרץ 2021.

נקבע בהוראות החוק, כדלקמן:
 

תשלום לעובדים בגין ימי בידוד

עובד יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בהתקיים כל התנאים הבאים:

  1. הוא נעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד או משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת בידוד שחלה על ילדו. "ילד" של עובד מוגדר בהוראות החוק כמי שטרם מלאו לו 16 שנים או אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי כאמור בסעיף 1ב לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג-1993 או ילד או אדם עם מוגבלות כאמור השוהה אצל עובד שהוא הורה במשפחת אומנה.
  2. הוא מסר דיווח על בידוד לפי צו בריאות העם (נגיף קורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: "צו בידוד בית") למשרד הבריאות והמציא למעסיקו העתק מהדיווח האמור.
  3. הוא שהה בבידוד לפי צו בידוד בית.

 

עובד לא יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד במקרים הבאים:

  1. עובד שנדרש לשהות בבידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת, אלא אם כן, העובד נסע למדינה אחרת מטעם המעסיק ומתקיימות לגביו ההוראות, דהיינו חלה עליו חובת בידוד, הוא מסר דיווח על הבידוד ושהה בבידוד. 
  2. עובד שחלה בקורונה, ולפיכך זכאי לתשלום דמי מחלה על חשבון ימי מחלתו הצבורים בהתאם להוראות חוק דמי מחלה.
  3. עובד השוהה בבידוד, ועבד אצל מעסיקו בשכר בתקופת הבידוד, לא יהיה זכאי לדמי בידוד מהמעסיק ולא יופחתו לו ימי מחלה בעד פרק הזמן בתקופת הבידוד, שבו עבד.
17/11/2020

באופן מקורי הגיש האוצר הצעה להענקת פחת מואץ על בסיס העדפה סקטוריאלית רק לתעשייה, מלונאות, חקלאות ובנייה. 

לשכות המסחר פעלו באופן נמרץ חודשים רבים כנגד כוונה לאפליה בלתי מוצדקת זו של ענפים אחרים במגזר העסקי כולל מעורבותו של נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל, והתקנות תוקנו כך שגם כלל מגזר המסחר והשירותים יוכל להינות מהטבה זו. מעתה, עסקים יהיו זכאים לפחת מואץ לתקופה של 3 חודשים באופן כללי, ול-9 חודשי פטור לעניין ציוד מסיבי שלא ניתן להשמישו בתוך 3 חודשים.
14/07/2020
בהמשך לקבלת שאלות בנושא, נערכה פניה מטעם לשכות המסחר למשרדי הכלכלה והבריאות, בבקשה להנחיה ברורה במקרה בו בחברה נמצא עובד החולה בקורונה.
ראו להלן תשובה שהתקבלה ממשרד הכלכלה.
כמו כן, לפניכם קישור למסמך מטעם משרד הבריאות, שבו ניתן למצוא תשובות לשאלות רבות בנוגע לעובד שחלה.
07/05/2020
האם המעסיק מחוייב להחזיר את העובד למשרתו ולתנאי העסקתו, כפי שהיו ערב הוצאתו לחל"ת?
כאשר מדובר בחל"ת בהסכמה, ניתן להסדיר נושאים אלה מלכתחילה במסגרת ההסכמות ליציאה לחל"ת, ואלה מחייבות הן את המעסיק והן את העובד. כאשר מדובר בהוצאה חד צדדית לחל"ת, כפי שקרה במרבית המקרים בצל משבר הקורונה, ותנאי החל"ת לא סוכמו בין הצדדים, אזי חלה על המעסיק חובה לקיים את הסכם העבודה כפי שהיה ערב היציאה לחל"ת ולקיימו בתום לב. כלומר, המעסיק מחויב להחזיר את העובד לתפקיד ולתנאי העבודה שלו, ערב יציאתו לחל"ת.

שינוי תנאי העסקה - מעסיק שבעקבות המשבר נאלץ לבצע שינויים בתנאי העסקה של העובד באופן הגורע מזכויותיו ומתנאי העסקתו, עקב המשבר, חייב לקבל הסכמה מפורשת של העובד לשינוי, שכן מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העסקה. לשם כך, עליו לזמן את העובד, בכתב, לשיחה/לשימוע בדבר שינוי תנאי העסקה. במסגרת הזימון על המעסיק להודיע על כוונתו לשנות את תנאי העסקה, ולציין את פרטי השינוי המיועד, את הנימוקים ואת הזמנת העובד להציג את עמדתו. במסגרת הזימון ניתן לכלול גם חלופה בדבר כוונה לסיים את תנאי העסקה. כמו כן, נוכח הנסיבות ניתן להציע לעובד מספר חלופות לגבי אופן קיום השימוע; בעל פה (בנוכחות הצדדים), בטלפון, בכתב או בשיחת וידאו כגון זום וכדומה.

יובהר כי ללא הליך המאפשר לעובד להציג את טיעוניו לפני ביצוע השינויים בפועל והעמדת העובד בפני עובדה מוגמרת, קיימת לעובד זכות לתבוע פיצוי בגין הפרת הסכם ואף את אכיפתו של תנאי ההסכם שהופר. לכן, חשוב להקפיד ולקיים שימוע, וככל שניתן לבצע את השינוי בהסכמה עם העובד.

ככל שהעובד והמעסיק יגיעו להסכמות בדבר השינויים, אין משמעויות משפטיות למעט הפחתה בחישוב זכויותיו הכלכליות של העובד לתקופת ההפחתה. עם זאת, חשוב לקבל את ההסכמה בכתב באופן שיכלול את פרטי השינויים, משכם וכד'. בנסיבות מסוימות ההסכמה יכול שתהיה גם בהתנהגות, אולם על מנת למנוע מחלוקות ופרשנויות מיותרות לגבי מצב הדברים, רצוי לקבל את ההסכמה בכתב.

התנגדות העובד לשינוי - ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות לאחר השימוע, העובד רשאי:
  • לטעון להרעה בתנאי העסקתו או להפרת חוזה, המאפשרת לו להתפטר כדין מפוטר וכן לקבל פיצוי, בגין הפרת ההסכם.
  • אם העובד אינו מתפטר ועומד על התנגדותו לשינויים, הברירה שנותרת בפני המעסיק, היא לנקוט בהליך פיטורים. שאם לא כן, המעסיק מסתכן בכך שהעובד יהיה זכאי לתבוע בנוסף, גם אכיפה של התנאי שהופר.
    חשוב להדגיש כי כאשר השינוי המדובר נוגע להפחתת משרה/הפחתה בשכר של נשים בהריון, בטיפולי פוריות או לאחר לידה, המעסיק מחוייב להגיש בקשה להיתר מהממונה על עבודת נשים, גם אם העובדת מסכימה לשינויים. כמו כן, אסור לבצע כל שינוי כל עוד לא ניתן ההיתר.
זכאות לדמי אבטלה – יובהר כי עם שובו של העובד לעבודה, עליו לידע א המוסד לביטוח לאומי בדבר חזרתו לעבודה, להלן קישור לדיווח לביטוח לאומי במידה והעובד מתפטר מעבודתו, עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקה, ללא הודעה מוקדמת, הוא יהיה זכאי להמשיך ולקבל דמי אבטלה עד לתום תקופת זכאותו לדמי אבטלה ערב יציאתו לחל"ת. במידה ויקבל הודעה מוקדמת, זכאותו לדמי אבטלה תיקטע לתקופה שעבורה קיבל תשלום בגין הודעה מוקדמת, ועליו יהיה לפנות בשנית לביטוח לאומי (ביצוע רישום מחדש) ולדרוש דמי אבטלה עקב התפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי העסקה. יובהר כי במקרה זה העובד יהיה זכאי ליתרת דמי האבטלה שנותרו לו, מתוך תקופת הזכאות המקסימלית(לפי הטבלה להלן) שעמדה לזכותו ערב קבלת דמי האבטלה בעקבות יציאתו לחל"ת.