למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

26 בנובמבר 2020

 

שגרירה החדש של שבדיה  בישראל, מר אריק אולנהאג (ERIK ULLENHAG ) ביקר ביום רביעי ה- 25 בנובמבר, בלשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון. לשגריר התלוו רעייתו הגב' מריה ולסקו אולנהאג והגב' אן מרי פיינמן, מנהלת משרד "וינובה" בת"א ויועצת לענייני חדשנות.

השגריר קיבל סקירה מקיפה על פעילות לשכת המסחר והתעשיה, ועל תרומת הלשכה לקידום פעילויות כלכליות מרכזיות בצפון.

השגריר אולנהאג גילה עניין רב בשירותים העסקיים הרבים שמעמידה לשכת המסחר לרשות חבריה, למען המגזר העסקי כולו ולפיתוח כלכלת הצפון.

שגריר שבדיה הגיע ללשכת המסחר עם נשיא הלשכה, דוד קסטל, שהוא קונסול הכבוד של שבדיה בחיפה ובצפון. דוד קסטל הביע תקווה כי ביקור זה יחזק את הקשרים העסקיים בין חברות צפוניות לבין מפעלים ועסקים בשבדיה.

במפגש השתתפו ח"כ לשעבר ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום אבו וילן, סגני נשיא לשכת המסחר: מר אליאס מחול ומר שמעון בכר, חבר הנהלת הלשכה מר מיכאל מרקוביץ', מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין ומנהל שירותי הלשכה מר אביאל קורן.

 

בתמונה: מימין לשמאל: מריה ולסקו אולנהאג, שמעון בכר, דוד קסטל, שגריר שבדיה אריק אולנהאג, אליאס מחול, שמוליק וטנשטיין, אן מרי פיינמן ואבשלום אבו וילן.

קרדיט צילום: דפנה היינברג


באופן מקורי הגיש האוצר הצעה להענקת פחת מואץ על בסיס העדפה סקטוריאלית רק לתעשייה, מלונאות, חקלאות ובנייה. 

לשכות המסחר פעלו באופן נמרץ חודשים רבים כנגד כוונה לאפליה בלתי מוצדקת זו של ענפים אחרים במגזר העסקי כולל מעורבותו של נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל, והתקנות תוקנו כך שגם כלל מגזר המסחר והשירותים יוכל להינות מהטבה זו. מעתה, עסקים יהיו זכאים לפחת מואץ לתקופה של 3 חודשים באופן כללי, ול-9 חודשי פטור לעניין ציוד מסיבי שלא ניתן להשמישו בתוך 3 חודשים.

ביום 11 נובמבר 2020 התפרסם ברשומות תיקון לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)(תיקון 8) התשפ"א – 2020  בנושא קיצור תקופת ימי הבידוד ל- 12 ימים, אשר יכנס לתוקפו החל מיום 12.11.20 ועד ליום 31.12.20. 

לעיקרי הצו לחצו למטה

נוספה הגדרה ל "חנות רחוב" – חנות, לרבות דוכן, שכניסת הלקוחות אליה נעשית ישירות מהרחוב או חנות הנמצאת המתחם קניות פתוח שאינו קניון (למעט החנויות המוגדרות בתקנה 7 (1) או (3) כלומר מקום שעיקר עיסוקו מכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי הגיינה, מקום שעיקר עיסוקו מכירת מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, מכבסה, מכירת מוצרי תקשורת ומחשבים, או מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים).

ובהתאם נקבע כי אסור להפעיל מקום ציבורי או עסקי בדרך של פתיחתו לציבור, ובכלל זה מקום בילוי, מסחר, תרבות, תיירות או פנאי, בתי אוכל, בריכות שחייה, מכון כושר, סטודיו, לרבות בית מלון, אכסניה, פנסיון או יחידת אירוח, למעט המפורט להלן:

  • מקום שעיקר עיסוקו מכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי הגיינה.
  • חנות רחוב - למעט חנות כאמור הפועלת בקניון, בשוק קמעונאי או ביריד;. 
  • בית אוכל בדרך של מכירה לצריכה מחוץ לבית האוכל, ובכלל זה איסוף עצמי (TAKE AWAY).
  • מקום שעיקר עיסוקו מכירת מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, מכבסה, מכירת מוצרי תקשורת ומחשבים, או מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים.
  • קבלת קהל במקום המפורט בתוספת השנייה לתקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה, לשם מתן שירות חיוני לציבור שלא ניתן לספקו מרחוק, או מתן שירותי חיוני לאדם שלא יכול לקבלו מרחוק, באופן מקוון או טלפוני.
  • מסגרות רוווחה ושירותים סוציאליים בהתאם לתנאים המנויים בתקנה 7(5).
  • מקום המשמש לאימון ספורט, לרבות בריכות שחייה בהתאם לתנאים המנויים בתקנה 7(6).
  • בית מלון, פנסיון, אכסניה ויחידת אירוח, בהתאם לתנאים המנויים בתקנה 7(7) ו 7(7א).
  • קבלת קהל במקום עבודה ציבורי (משרד ממשלתי לרבות יחידת סמך ורשות מקומית) בהתאם לתנאים המנויים בתקנה 7(8).
  • שמורת טבע וגן לאומי או שטח פתוח באתר עתיקות כהגדרתן בחוק. 
  • בריכה טיפולית לצורך טיפול במים בהתאם לתנאים המנויים בתקנה 7 (10 ).
  • מקום למתן טיפול שאינו רפואי בגוף האדם, ובכלל זה מספרה ומקום למתן טיפולי יופי וקוסמטיקה.
  • מקום למתן טיפול רפואה משלימה.
מקום להקרנת סרט קולנוע שהצפייה בו נעשית מתוך רכב פרטי

עסקים עם מחזור של עד 400 מיליון ₪, אשר מחזור הפעילות שלהם בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה לפחות ב- 25% לעומת התקופה המקבילה ב- 2019, יכולים להגיש החל מה-9 בנובמבר ועד ה-15 בפברואר 2021 תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות, זאת במסגרת תוכנית רשת ביטחון כלכלית. סכומי המענק לעומדים בתנאים, הם עד 500,000 ₪.

משלחת עסקית רשמית ראשונה של ראשי הארגונים העסקיים בישראל יצאה השבוע (8.11.20) לדובאי בהשתתפות נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין; נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל; נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר; יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, המייצג את פיתוח קשרי הסחר מטעם מדינת ישראל; ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום אבו וילן.

הארגונים העסקיים מעריכים כי היקף הסחר בין המדינות יכול להגיע כבר בעתיד הקרוב למיליארדי דולרים מדי שנה ואף מעבר לכך, כשעיקר היצוא הישראלי לאמירויות צפוי להתמקד בטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בתחומים כגון סייבר, ציוד רפואי, טכנולוגיה חקלאית, אנרגיה סולארית, התפלת מים, פרמצבטיקה ועוד.

ביום 30.9.2020 נחתם מתווה מוסכם בין משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל לגבי אופן התשלום בעבור ימי הבידוד. המתווה קובע כי ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד. התשלום עבור הימים יהיה, כקבוע בחוק. העובד יישא בעלות היומיים הראשונים והמדינה והמעסיקים יחלקו את העלות של יתרת הימים, כך שסך העלות תתחלק בין העובד, למדינה ולמעסיק. על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"צ בבקשה להאריך את ההסדר הקיים.

להלן הסעיפים המוסכמים:  

  1. ניצול ימי מחלה לעובדים בבידוד- תשלום בעבור ימי המחלה יהיה 0% מערך יום מחלה על היום הראשון; 50% מערך יום מחלה על היום השני;
    50% מערך יום מחלה על היום השלישי; 100% החל מהיום הרביעי לבידוד - המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה;
     
  2. עובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה - העובדים יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה:
    0% מהשכר על היום הראשון; 50% מהשכר על היום השני; 50% מהשכר על היום השלישי; 70% החל מהיום הרביעי והלאה - תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה;
     
  3. נסיעות פרטיות לחו"ל- עובדים לא יקבלו תשלום בגין ימי הבידוד - חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות. המעסיק יפעל כדי לסייע לעובד בהגשת הדיווח.

על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"צ בבקשה להאריך את ההסדר הקיים ב-28 ימים. המתווה יכנס לתוקף כאשר ההחזר יתבצע רטרואקטיבית מה- 1.10.2020 - המועד בו קבע בית המשפט כי יש להסדיר את נושא חלוקת נטל התשלום.

לתשומת לב: מאחר שתוקף המתווה מותנה בתיקון חקיקה, אין לדעת בוודאות שהמתווה כפי שהוא נחתם יעבור גם בחוק. בימים אלו נדון הנושא בוועדת העבודה של הכנסת.

יום רביעי - 25.11.2020

השנה במתכונת דיגיטלית

פנסיה | ביטוחי בריאות | ביטוחי עסקים | דיני עבודה


הכנס פתוח לכלל העסקים שחברים בלשכת המסחר.

תינתן אפשרות להעלות שאלות בפני המומחים, ולקבל עליהם מענה.


צפו בסרטון

הירשמו לכנס

לצפייה בלוח זמנים של הכנס לחצו על הבאנר למטה:


משבר הקורונה פגע קשה בענף התעופה ובאפשרות לקיים נסיעות עסקים מסוגים שונים. אנו מבינים את חשיבות הנושא, נמצאים בקשר עם הגורמים הרלוונטיים ולהלן מספר עדכונים:

  • למנוע חיפוש מדינות ירוקות / אדומות - לחצו כאן

מתווה חדש לכניסת אנשי/נשות עסקים ממדינות אדומות לישראל:

נוהל זה מיועד עבור אנשי/נשות עסקים מחו"ל, שאינם אזרחי ישראל, המעוניינים להגיע לישראל ממדינות אדומות לזמן קצר (עד 4 ימים לכל היותר) על-מנת לקיים ביקור עסקי.

לכתבה המלאה לחץ כאן 






במיוחד עכשיו ובמיוחד לחברי לשכת המסחר בנק לאומי ולשכת המסחר יוצאים בשיתוף פעולה הכולל הצעות אשראי ייעודיות, הטבות והזדמנות ליהנות מהבנקאות הדיגיטלית והחדשנית בישראל

למידע נוסף השאירו פרטים כאן: https://lp.vp4.me/c81b

שינויים עיקריים:

  • שם התקנות שונה ל"תקנות הגבלת פעילות והוראות נוספות"
  • נמחקה תקנה 2 – הגבלת היציאה למרחב הציבורי בוטלה
  • שינוי תקנה 7 – נוספו 2 סוגי מקומות המותרים לפעול – בתי אוכל לצריכת המזון שלא בבית האוכל ושמורות טבע וגנים לאומיים

תקנות אלה תקפות עד ליום 31.10.2020

לפניכם בכתבה המלאה תקציר תקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה. 
על כל בית עסק המעסיק מעל עשרה עובדים, לבחון האם הוא נמנה על רשימת העסקים כאמור בתוספת השנייה לתקנות. במידה וכן - זה רלוונטי ל 2 הוראות חוק כמפורט להלן (סעיף 3 - לעניין עבודה משרדית וסעיף 5 להלן):
תקנות אלה תקפות עד ליום 11.11.2020

המענק הינו מענק חד פעמי, אשר יינתן בעבור החודשים ספטמבר - אוקטובר 2020. גובה המענק יעמוד על 5,000 שקלים לעובד, והוא יינתן בהתאם להיקף הפגיעה בפעילות העסק בשילוב אחוז העובדים ששימר העסק במהלך התקופה. הדבר ייעשה בהשוואה למצבת העובדים בחודשים ינואר – פברואר 2020  לפי הפירוט הבא:

  • ברמת פגיעה במחזור החברה העולה על 80%, במידה והעסק הצליח לשמר לפחות 40% ממצבת העובדים שלו ביחס למצבת העובדים בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.
  • ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 60-80%, במידה והעסק הצליח לשמר לפחות 55% ממצבת העובדים שלו ביחס למצבת העובדים בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.
  • ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 40-60%, במידה והעסק הצליח לשמר לפחות 70% ממצבת העובדים שלו ביחס למצבת העובדים בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.
  • ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 25-40%, במידה והעסק הצליח לשמר לפחות 80% ממצבת העובדים שלו ביחס למצבת העובדים בחודשים ינואר-פברואר 2020, יינתן המענק עבור כל עובד מעל לרף זה.

לדוגמה - עסק שבינואר-פברואר 2020, העסיק 100 עובדים וחווה ירידה במחזור של 50% בגין חודשים ספטמבר-אוקטובר 2020, והצליח לשמר 80 עובדים זכאי למענק בגובה 50,000 שקלים – 5,000 שקלים עבור כל עובד (סך הכל 10 עובדים) שמעל 70% ממצבת כוח האדם של העסק בינואר-פברואר 2020.

טופס הגשת הבקשה למענק והוראות הביצוע עתידים להתפרסם ע"י משרד האוצר בתאריך 15.11.2020.

במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית של העסקים בחיפה ובצפון, ולאור הסרת מגבלות רבות על הפעילות העסקית, הגענו עבורכם להסדר מיוחד למצטרפים חדשים למנוי על שירותי יפעת מכרזים. למידע נוסף ניתן ללחוץ על התמונה או בלינק המצורף כאן: https://ifatgroup.inwise.net/igud_tenderts 

חברים המעוניינים בכך יוכלו לקבל שירות של בדיקת התאמת העסק למכרז ללא עלות, ע"י חברת יפעת רדאר, העוסקת בליווי עסקים להגשה למכרזים, וכן שירות מלא של ליווי החברה להגשת מכרז ראשון על בסיס הצלחה -  ללא תשלום כלל אם לא יזכו במכרז,  ורק אם יזכו במכרז ישלמו לחברת יפעת רדאר סכום שייקבע מראש.


מתווה מעודכן מתאריך 1.10.2020

ביום 13.7.2020 הודיע הפיקוח על הבנקים על הרחבת המתווה המקיף לדחיית תשלומי הלוואות להתמודדות עם הקשיים, שאיתם משקי הבית והעסקים נאלצים להתמודד מדי יום ביומו. החלטת ממשלת ישראל להטיל סגר נוסף במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה, מובילה להשלכות שונות על לקוחות המערכת הבנקאית. על מנת לסייע ללקוחות להתמודד עם השלכות הסגר הכוללות, בין היתר, ירידה בהכנסות, פגיעה בתעסוקה וקושי בהחזר הלוואות, הודיע הפיקוח על הבנקים על הרחבה נוספת של המתווה, שאומץ ע"י המערכת הבנקאית ונכנס לתוקפו החל מה-1.10.20.

המתווה המורחב מטרתו לסייע ללקוחות אשר דחו את התשלומים בעבר ונדרשים לסיוע נוסף כדי לצלוח את התקופה הקשה, אך עליהם מוטלת גם האחריות להיערך לעמידה בתשלומיהם בהמשך. בנוסף, הוא נועד לסייע לציבור שהצליח עד כה לעמוד בהתחייבויותיו ולא דחה תשלומים, לדעת שיש באפשרותו לעשות כעת שימוש במתווה זה ולהקל על תזרים המזומנים במידת הצורך. לכתבה המלאה

מועד דיווח ותשלום דמי ביטוח עבור עובדים בחל"ת לחודשים אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2020 נדחה ל-15.12.2020.
שימו לב, אין דחייה של הדיווח השוטף עבור חודשים אלה.
לפרטים נוספים בנושא תשלומי ביטוח לאומי מעסיקים:
https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/covid19_avt/Pages/maasik.aspx

בהמשך לפעילות לשכות המסחר, אושר לאחרונה בוועדת החוקה של הכנסת צו של ראש הממשלה להארכה אוטומטית של מגוון אישורים ובין היתר בהקשר של רישוי עסקים ואישורי יבוא.
*ביום 30.9.2020 פורסם הצו ברשומות*

שימו לב - הצו פורסם ברשומות לחצו כאן

לפי הצו שאושר מתוקף חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), להלן ההארכות שאמורות לחול אוטומטית על מגוון רחב של אישורים:

  • אישורים שיפקעו בספטמבר יוארכו אוטומטית ב-3 חודשים נוספים.
  • אישורים שיפקעו באוקטובר או נובמבר יוארכו אוטומטית ב-10 שבועות נוספים.
  • אישורים שפקעו ביולי ואוגוסט והוארכו לפי החוק שאושר ביוני 2020 בעשרה שבועות יוארכו בשבועיים נוספים (כך "שישלימו" הארכה של שלושה חודשים).
  • במהלך הדיון נמסר מהייעוץ המשפטי של משרד רוה"מ שהוביל את אישור הצו שאישורים שהוארכו בעבר לפי התקש"ח או החוק ושתוקפם מסתיים בין ספטמבר לנובמבר לא יקבלו ארכה נוספת.

יש מספר מוגבל של חריגים לכלל זה שמפורטים בנוסח החוק.

יצויין כי שר הכלכלה ביקש להחריג לפי התוספת השלישית לחוק שני סוגי אישורים נוספים עליהם ההארכה האוטומטית לא תחול - לחצו כאן לפרסום ברשומות (קובץ תקנות 8780 )

  1. רישיונות יבוא בפטור ממכס בהתאם לסעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, תשע"ד – 2014.
  2. רשיונות יבוא מסחרי ואישי ליבוא כלי איירסופט, חלקי חילוף לאיירסופט וכדורים לאיירסופט, וכן רישיונות יבוא לזיקוקים (טובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן: 36.04, 93.04.0020, 93.05.9900 ו– 93.06.901000/2 לעניין כדורי איירסופט).

הצו, המאפשר את ההארכות האוטומטיות, נכנס לתוקפו עם פרסומו ברשומות, כאמור, ביום 30.9.2020.

קישור להסבר ביחס לצו זה לחצו כאן 

יום התחילה של התיקון האחרון לתקנות אלה הוא 25.9.2020 בשעה 14:00 והן תקפות עד ליום 10.10.2020.

תמצית תקנות הגבלת פעילות במקום העבודה:

(1)  הגבלת התקהלות במקום העבודה - אסור לקיים או להשתתף בהתקהלות שמספר האנשים בה עולה על המספר המירבי המותר לפי תקנה 4 (א) לתקנות הגבלת פעילות, אלא אם כן הדבר נדרש לצרכי עבודה, ובהתאם לתקנות אלו.

(2)  מעסיק - (אין יותר הגדרה של מי שמעסיק מעל 10 עובדים, לכן התקנות חלות על כלל המעסיקים) לא יאפשר הגעה של עובדים במקום העבודה אלא אם כן מתקיים אחד מאלה, לפי השיעור הקבוע לצידו, אם קבוע, ובהתקיים שלושת התנאים בסעיף הבא - סעיף 3 להלן:

  • מקום עבודה שתחום פעילותו מפורט בתוספת השנייה ובלבד שהעובדים הכרחיים לשם אספקת המוצר או השירות.
  • מפעל למתן שירותים קיומיים כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז- 1967.
  • מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה - מספר העובדים שהותרו בהיתר, או  30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.
  • מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי ("עבודות בינוי" - לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה ולשטחים ציבוריים) או תשתית (פעילות פיתוח, תחזוקה ובינוי של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב) – בתנאים המנויים בתקנה. 
  • משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה – בתנאים המנויים בתקנה.
  • תעשייה ביטחונית ומפעל תומך ביטחון*  – 60 אחוזיםממצבת העובדים (ראו פירוט בסוף סעיף זה)
  • חברה שעומדת בתנאים 1 ו– 2 להגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף"  לפי חוק לעידוד השקעות הון לשם תחזוקה ותפעול של מערכות החברה.
  • כל עובד של מקום עבודה שהותרה פעילותו לפי תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות) וכן תקנות הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך
  • כל מעסיק, אם כניסת עובד נדרשת לשם תחזוקת המקום או לשם תיקון ליקוי הנדרשים בדחיפות לשם שמירה על שלמות מקום העבודה, שמירה על  המקום, ביצוע משלוחים, תשלומי שכר או כל עובד אחר שהגעתו הכרחית להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה, וכן הגעה למקום העבודה לשם לקיחת ציוד או ביצוע עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח, לרבות קיום היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית.
בהמשך לקבלת שאלות בנושא, נערכה פניה מטעם לשכות המסחר למשרדי הכלכלה והבריאות, בבקשה להנחיה ברורה במקרה בו בחברה נמצא עובד החולה בקורונה.
ראו להלן תשובה שהתקבלה ממשרד הכלכלה.
כמו כן, לפניכם קישור למסמך מטעם משרד הבריאות, שבו ניתן למצוא תשובות לשאלות רבות בנוגע לעובד שחלה.
האם המעסיק מחוייב להחזיר את העובד למשרתו ולתנאי העסקתו, כפי שהיו ערב הוצאתו לחל"ת?
כאשר מדובר בחל"ת בהסכמה, ניתן להסדיר נושאים אלה מלכתחילה במסגרת ההסכמות ליציאה לחל"ת, ואלה מחייבות הן את המעסיק והן את העובד. כאשר מדובר בהוצאה חד צדדית לחל"ת, כפי שקרה במרבית המקרים בצל משבר הקורונה, ותנאי החל"ת לא סוכמו בין הצדדים, אזי חלה על המעסיק חובה לקיים את הסכם העבודה כפי שהיה ערב היציאה לחל"ת ולקיימו בתום לב. כלומר, המעסיק מחויב להחזיר את העובד לתפקיד ולתנאי העבודה שלו, ערב יציאתו לחל"ת.

שינוי תנאי העסקה - מעסיק שבעקבות המשבר נאלץ לבצע שינויים בתנאי העסקה של העובד באופן הגורע מזכויותיו ומתנאי העסקתו, עקב המשבר, חייב לקבל הסכמה מפורשת של העובד לשינוי, שכן מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העסקה. לשם כך, עליו לזמן את העובד, בכתב, לשיחה/לשימוע בדבר שינוי תנאי העסקה. במסגרת הזימון על המעסיק להודיע על כוונתו לשנות את תנאי העסקה, ולציין את פרטי השינוי המיועד, את הנימוקים ואת הזמנת העובד להציג את עמדתו. במסגרת הזימון ניתן לכלול גם חלופה בדבר כוונה לסיים את תנאי העסקה. כמו כן, נוכח הנסיבות ניתן להציע לעובד מספר חלופות לגבי אופן קיום השימוע; בעל פה (בנוכחות הצדדים), בטלפון, בכתב או בשיחת וידאו כגון זום וכדומה.

יובהר כי ללא הליך המאפשר לעובד להציג את טיעוניו לפני ביצוע השינויים בפועל והעמדת העובד בפני עובדה מוגמרת, קיימת לעובד זכות לתבוע פיצוי בגין הפרת הסכם ואף את אכיפתו של תנאי ההסכם שהופר. לכן, חשוב להקפיד ולקיים שימוע, וככל שניתן לבצע את השינוי בהסכמה עם העובד.

ככל שהעובד והמעסיק יגיעו להסכמות בדבר השינויים, אין משמעויות משפטיות למעט הפחתה בחישוב זכויותיו הכלכליות של העובד לתקופת ההפחתה. עם זאת, חשוב לקבל את ההסכמה בכתב באופן שיכלול את פרטי השינויים, משכם וכד'. בנסיבות מסוימות ההסכמה יכול שתהיה גם בהתנהגות, אולם על מנת למנוע מחלוקות ופרשנויות מיותרות לגבי מצב הדברים, רצוי לקבל את ההסכמה בכתב.

התנגדות העובד לשינוי - ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות לאחר השימוע, העובד רשאי:
  • לטעון להרעה בתנאי העסקתו או להפרת חוזה, המאפשרת לו להתפטר כדין מפוטר וכן לקבל פיצוי, בגין הפרת ההסכם.
  • אם העובד אינו מתפטר ועומד על התנגדותו לשינויים, הברירה שנותרת בפני המעסיק, היא לנקוט בהליך פיטורים. שאם לא כן, המעסיק מסתכן בכך שהעובד יהיה זכאי לתבוע בנוסף, גם אכיפה של התנאי שהופר.
    חשוב להדגיש כי כאשר השינוי המדובר נוגע להפחתת משרה/הפחתה בשכר של נשים בהריון, בטיפולי פוריות או לאחר לידה, המעסיק מחוייב להגיש בקשה להיתר מהממונה על עבודת נשים, גם אם העובדת מסכימה לשינויים. כמו כן, אסור לבצע כל שינוי כל עוד לא ניתן ההיתר.
זכאות לדמי אבטלה – יובהר כי עם שובו של העובד לעבודה, עליו לידע א המוסד לביטוח לאומי בדבר חזרתו לעבודה, להלן קישור לדיווח לביטוח לאומי במידה והעובד מתפטר מעבודתו, עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקה, ללא הודעה מוקדמת, הוא יהיה זכאי להמשיך ולקבל דמי אבטלה עד לתום תקופת זכאותו לדמי אבטלה ערב יציאתו לחל"ת. במידה ויקבל הודעה מוקדמת, זכאותו לדמי אבטלה תיקטע לתקופה שעבורה קיבל תשלום בגין הודעה מוקדמת, ועליו יהיה לפנות בשנית לביטוח לאומי (ביצוע רישום מחדש) ולדרוש דמי אבטלה עקב התפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי העסקה. יובהר כי במקרה זה העובד יהיה זכאי ליתרת דמי האבטלה שנותרו לו, מתוך תקופת הזכאות המקסימלית(לפי הטבלה להלן) שעמדה לזכותו ערב קבלת דמי האבטלה בעקבות יציאתו לחל"ת.