ביקור בגבע (חיפה) מערכות תקשורת בע"מ 21/3/24 | סיור עסקים מרתק בדלית אל כרמל 14/3/24 | הורחבה אוכלוסיית העובדים המוגנים מפני פיטורים בשל המצב הבטחוני | סיוע הלשכה בנושאי רגולציה לעסקים בשעת חירום | בקשה למקדמות לפיצויים לעסקים ביישובי ספר בשל המלחמה גם עבור ינואר-פברואר 2024 | הארכת ההיתר המיוחד להעסקת עובדים בשעות נוספות למעסיקים מעל 20 עובדים | טיוטה להערות הציבור בנוגע להסכם הסחר עם גואטמלה | הודעה על מתן היתר לשינוי הוראות החוק בנוגע להפסקות | מערכת מסלול החדשה – "מסלול פלוס" | העלאת שכר מינימום – אפריל 2024 | טיוטה להערות הציבור בנוגע להסכם הסחר עם וייטנאם | הקלות בעניין ספירת שיקים חוזרים בתקופת המלחמה | הסדרת שכרם של עובדים המתגוררים ביישובים שהוגדרו כ"אזור מיוחד" ושנעדרו מעבודתם בחודש אוקטובר 2023 | הודעה על מתן היתר כללי בדבר הפסקות | טיוטות להערות הציבור עד 21 במרץ של תיקוני החקיקה לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" | הנחת יישוב למפונים לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" |
X

הצטרפו אלינו

מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    X

    מעוניין/ת לקדם את העסק שלך?

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    Error: Contact form not found.

    התקנת מערכת מעקב ברכבים צמודים והגנת הפרטיות בעבודה

    סק 2994-06/19, הסתדרות העובדים הכללית – איגוד רכזי התחבורה והנהגים נגד מדינת ישראל, 8 באוקטובר 2020

    העובדות

    המדינה, באמצעות מנהל הרכב הממשלתי, מנהלת צי רכב, המונה כ-5,000 כלי רכב. ברכבי הצי הותקנה מערכת לצורך בקרה שוטפת, לרבות הצגת נתונים אינפורמטיביים, כגון: יומן נסיעה, היקף נסיעה, מספר ק"מ שנצברו ועוד.

    לטענת המבקשים, ההסתדרות כארגון היציג של עובדי המדינה והנהגים, השימוש בכרטיס החכם, שהותקן ברכבים מביא למעקב בלתי מידתי ובלתי פוסק, שיש בו פגיעה קשה בפרטיות העובדים, פרטיות בני משפחתם וכן בתנאי עבודתם.

    פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

    בית הדין קובע כי בעידן העכשווי הטכנולוגיה הנה חלק אינהרנטי מעולם העבודה. מעסיקים רבים עושים שימוש בטכנולוגיות מידע שונות כדי להתחקות אחר ביצועי העובדים במקום עבודתם. מצד אחד , יש למעסיקים אינטרס במעקב ורשות מסוימת מכוח זכות הקניין וזכות היתר הניהולית שלהם בהפעלת אמצעים כאלה, אך מצד שני, לא ניתן להתעלם מהאינטרסים של העובדים, שלא להיות חשופים למעקב, אינטרסים הנובעים מהזכות לפרטיות.

    זכות המעסיק הנה זכות על המפעל, אבל לא על העובדים. "בעליו של מפעל אינו בעליו של העובדים במפעל. לא העובדים ולא כוח העבודה שלהם, הם קניינו של המעביד. לכל היותר ניתן לראות בכוח העבודה של העובד קניינו של העובד אותו הוא משכיר למעביד" (מפסק הדין: ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נגד התעשייה האווירית לישראל בע"מ, דיון נד/1-4).

    הסמכות הניהולית של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו כוללת את הזכות "לפעול להשאת הרווחים בעסקו, לפעול לייעול העסק, לקבוע את האופן שבו יתנהל העסק, לרבות עריכת שינויים בשיטות העבודה ובנוהלי העבודה… הפררוגטיבה הניהולית כוללת גם את הזכות לקבוע את כללי המשמעת בעבודה, סדרי העבודה, מסגרת שעות העבודה, אופן רישומן, להנהיג כללי בקרה ומעקב אחר מהימנות הרישום וכיוצ"ב…" (ר' פסק הדין: הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נגד עיריית קלנסווה).

    עם זאת, זכות היתר-הניהולית של המעסיק אינה זכות מוחלטת, והיא כפופה לחובות המעסיק לנהוג בתום לב, בסבירות ובמידתיות למול זכויות העובד, כפי שאלה הוכרו בדין במהלך השנים. התנגשות זו בין זכויות המעסיק וזכויות העובד נדרשת להיות מיושבת באמצעות איזון הולם ביניהן. הוא הדין, גם כאשר מדובר בזכות לפרטיות: " ההגנה על פרטיות העובד במידע ובהתקשרות כוללת חופש ביטוי בהתקשרות, סודיות בהתקשרות ואנונימיות. בהתאם, אף חל העיקרון לפיו לא ייחשף המעסיק למידע אישי של העובד שאינו קשור לצרכי העבודה וקמה ההגנה על זכותו של העובד לפרטיות…" (ר' פסק הדין: טלי איסקוב ענבר נגד הממונה על חוק עבודת נשים ופאנאיה בע"מ ואח').

    בית הדין הארצי קבע את המבחנים לקיומם של מקרים חריגים, שבהם מותר למעסיק לעקוב אחר פעילות פרטית של העובד, שעיקריהם:

    1. קיומה של מדיניות ברורה ומאוזנת, הנהוגה במקום העבודה בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגית המעקב לרבות המותר והאסור.
    2. עיקרון הלגיטימיות, לפיו השימוש בטכנולוגית המעקב מוגבל למטרות החיוניות לעבודה כחלק מעיקרון הלגיטימיות.
    3. עיקרון צמידות המטרה,לפיו השימוש במידע מוגבל למטרה הראשונית שלשמה נאסף.
    4. עיקרון המידתיות, לפיו המעסיק בחן טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן פחותה בפרטיות העובדים, וכן, במובן הצר, כי התועלת שבהגשמת מטרת המעקב עולה על הנזק עקב הפגיעה בזכויות העובד.
    5. עיקרון השקיפות, שלפיו המעסיק הביא לידיעת העובדים בפירוט, בבירור ובבהירות את כללי המדיניות הנוהגת והמחייבת במקום העבודה בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיות המידע המותקנות.
    6. הסכמת העובד לפעולות המעקב, הכוללת הן הסכמת העובד מראש, מרצון ומדעת למדיניות הנוהגת אצל המעסיק בנוגע לפעולות אלה, והן הסכמת העובד ספציפית בגין כל פעולת מעקב נפרדת.

    בית הדין פוסק, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה כאמור, כי מהבחינה המהותית עומדת למדינה הזכות להתקין ולהפעיל את מערכת האיכון ברכבי המדינה ובכך לאסוף מידע על התנהלו הנהגים הן מבחינת השימוש ברכב והן מבחינת בטיחות נהיגתם, שכן שתי התכליות, שהציגה המדינה כבסיס לרצונה להטמיע את מערכת האיכון – הכלכלית והבטיחותית – הן, ככלל, תכליות ראויות וחיוניות במסגרת פעילות צי הרכב כחלק מעיסוקיה של המדינה.

    יחד עם זאת, מוסיף בית הדין, כי יהיה על המדינה להתאים ולשנות את הנוהל שחיברה, כך שאם היא מעוניינת לעקוב אחר פעילות העובדים ברכביה, עליה להציג בפני העובדים את הכללים הברורים בדבר המותר והאסור בכל הנוגע לשימוש שלהם ברכבים לצרכים פרטיים, וכן, למלא אחר חובת ההיוועצות עם המבקשים.

    הצטרפו אלינו

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

      גרסה להדפסה
      בניית אתרים
      דילוג לתוכן