ביקור בגבע (חיפה) מערכות תקשורת בע"מ 21/3/24 | סיור עסקים מרתק בדלית אל כרמל 14/3/24 | סיוע הלשכה בנושאי רגולציה לעסקים בשעת חירום | העלאת שכר מינימום – אפריל 2024 | הנחת יישוב למפונים לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" | חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים | אי הכללתן של עלויות הובלה נוספות בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא עקב מלחמת חרבות ברזל | שעות פעילות הנמלים ובתי המכס בחגי האביב לשנת 2024 | הארכת הקלות בהליך מתן פטור מהצגת אישור תקן רשמי לפי סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי נוכח המלחמה עד 1 ביולי 2024 | אפיק חשוב לאיתור עובדים במגוון תחומים וללא תשלום | הוקמה ועדת פיקוח לעניין פיטורים של מי ששירתו במילואים | צו הרחבה – תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל) | שעות עבודה בתקופת חגי פסח בלשכה | חילופים בתפקיד רכז ההדרכה הבכיר במכללה העסקית של הלשכה | עבודה ותשלום בערבי חג, ימי חג וחול המועד | אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024 |
X

הצטרפו אלינו

מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    X

    מעוניין/ת לקדם את העסק שלך?

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    Error: Contact form not found.

    דמי מחלה ופיצויי פיטורים – ניתוח להתאמה מגדרית

    סע"ש 33911-12/18, ליאור אביגיל זקילו פלינט נגד גן חמד בע"מ, 9 בספטמבר 2021

    העובדות

    התובעת, ליאור אביגיל זקלין פלינט, גננת שהועסקה בגן ילדים, בבעלות הנתבעת, גן חמד בע"מ, הגישה עם סיום עבודתה תביעה לתשלום פיצוי על אי תשלום דמי מחלה וגם פיצוי בשל פיטורים מפלים על רקע ניתוח להתאמה מגדרית שעברה.

    לטענת התובעת, היא פוטרה שלא כדין במהלך תקופת מחלתה, ללא שימוע ובלא ששולמו לה מלוא התשלומים המגיעים לה עקב פיטוריה.

    פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

    לאחר בחינת נסיבות המקרה, פסק בית הדין, שהתובעת לא פוטרה במהלך חופשת המחלה, אלא מהעדויות עולה כי התובעת, עוד קודם לניתוח, הודיעה למעסיקה על התפטרותה, וזאת בשל הפרת חוזה, שבאה לידי ביטוי באי העלאת שכרה, למרות התחייבות המעסיקה לעשות כן.

    לאור זאת, ההתפטרות הייתה עקב "הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" (סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים) . התפטרות בתנאים אלו מזכה את התובעת בפיצויי פיטורים, אף שהתפטרה, מאחר שהתובעת עבדה יותר משנה מלאה במקום העבודה.

    בכל הנוגע לתשלום דמי מחלה, הכחישה הנתבעת את זכותה של התובעת לדמי מחלה, מאחר שלטענתה אין מדובר במחלה אלא בניתוח מתוכנן לשינוי מגדרי, אולם בית הדין קבע, כי דין טענות התובעת להתקבל ועל הנתבעת לשלם דמי מחלה כחוק.

    סעיף 1 לחוק דמי מחלה מגדיר מחלה כ"אי כושרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, לפי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". בהתאם לתיקון משנת 2015 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) הדרישה ל"אבחון המחלה" בתעודת המחלה, שהופיעה בעבר בתקנה 2, נמחקה. מכאן, שלכל עובד כיום וגם לתובעת עמדה זכות מלאה למסור לנתבעים תעודת מחלה ללא ציון אבחון המחלה – תוך עמידה על זכותה החוקתית והחוקית לפרטיות – ובמקרה שכזה ברור כי הייתה זכאית לקבל דמי מחלה על יסוד התעודה.

    בית הדין הוסיף, כי עצם התייחסותה של הנתבעת לניתוח ההתאמה המגדרית שעברה התובעת כאל ניתוח קוסמטי, ולא כצורך רפואי, מהווה פגיעה אסורה ומיותרת לחלוטין של הנתבעת בכבוד התובעת. התאמה מגדרית הנה כ"דיני נפשות של ממש". עצם הצורך של טרנסג'נדרים לעבור פרוצדורות של התאמה מגדרית הנו בגדר ידיעה שיפוטית, שאינה טעונה הוכחה. לכן, אף שבמקרה הנדון נדרש בית הדין לבחון את הוראות חוק דמי מחלה, ואין בקשר לרכיב תביעה זה טענה בכתב התביעה, הנסמכת על הוראות חוק שוויון ההזדמנויות, הרי שנכון לדעת בית הדין לבחור, במידת האפשר, בפרשנות, המקדמת את שוויון ההזדמנויות בעבודה לעובדים טרנסים, ותביעתה של התובעת לתשלום דמי מחלה מתקבלת.

    לפסק הדין המלא: לחץ כאן

    הצטרפו אלינו

    מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

      גרסה להדפסה
      בניית אתרים
      דילוג לתוכן