החטיבה הטכנולוגית של לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון קיימה ביום חמישי האחרון יום עיון חשוב ומרתק בנושא בינה מלאכותית, שהעניק למשתתפים ידע חשוב וכלים נדרשים להתמודדות וניהול פרויקט AI בצורה מושכלת ונכונה יותר. ביום העיון שהתקיים בלשכה השתתפו עשרות משתתפים. ליהוא ברמן, מייסד ומנכ״ל משותף של חברת Tensor Technologies היה המרצה המרכזי.
את יום העיון פתחה יועצת החדשנות והטכנולוגיה ומובילת פעילות החטיבה הטכנולוגית, קרן מיכאלי, אשר בירכה את המשתתפים, הציגה את החטיבה הטכנולוגית ושוחחה עימם על החשיבות ברכישת הידע הנדרש בתחום זה המשפיע ומעצב מחדש את חיינו ועתידנו.
בין הנושאים שנסקרו ביום העיון: סקירה נרחבת של כל השלבים הנדרשים בפרויקט AI, מה הן הבעיות הקיימות בפרויקטים מסוג זה, כולל דוגמאות ופתרונות אפשריים, חשיבות מבנה הצוות הנכון, מה הם המודלים הקיימים והתאמת המודל הנכון ליישום, דוגמאות לפרויקטים המשלבים בינה מלאכותית, מושגי ייסוד שחשוב לדעת ולהכיר, מה הם התנאים להתכנות פיתוח הפרויקט, חשיבות הדאטא הקיים, תהליך הלמידה על הדאטא הקיים וגם על חשיבות המטא דאטא, הדרך לבניית מטריקה נכונה ומאוזנת, החשיבות בהגדרות דיוק, המלצות למודלים וולידציות, ניהול טסטים וגרסאות ועוד. 

החטיבה הטכנולוגית של לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון קיימה היום יום עיון חשוב ומרתק בנושא סייבר, שהעניק למשתתפים ידע בסיסי בנושא מתקפות סייבר ואפשרויות ההגנה מפניהן. ביום העיון שהתקיים בלשכה השתתפו עשרות משתתפים.

את יום העיון פתח מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין, לאחר מכן יועצת החדשנות והטכנולוגיה של הלשכה, קרן מיכאלי הציגה את החטיבה הטכנולוגית  והציגה את המרצה ביום העיון- יעקב ירוסלב, מייסד ומנכ"ל חברת SASA SOFTWARE  החברה בחטיבה.

בין הנושאים  שנסקרו ביום העיון: מתקפות סייבר חכמות, שהולכות ומתעצמות כמו גם שיתוף הפעולה בין הקבוצות העוינות שתוקפות, החולשות הקיימות היום בארגונים,  ערוצי התקיפה העיקריים בהם משתמשים היום ההאקרים כדי לחדור לארגונים, הדגמה באמצעות סרטונים מרתקים של מצבים מסוכנים של פריצה לארגונים כגון חברות תעשיה ובתי חולים וכיצד ניתן למנוע אותם מבעוד מועד, היבטי ניהול מומלצים בנושא הגנת סייבר, אסטרטגיית פעולה ארגונית המבטיחה הגנה אפקטיבית על רציפות הפעילות והגנה על הנכסים הקריטיים בחברה.

בתמונה העליונה מימין: רונן ארד, סמנכ"ל שיווק ומכירות sasa software, קרן מיכאלי, יעקב ירוסלב, רו"ח שמוליק וטנשטיין, שלמה (שולי) חסיד, גזבר הלשכה.

בתמונה התחתונה: יעקב ירוסלב

החודש פורסם חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף קורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021, שקבע שינויים במתווה תשלום "דמי בידוד".

לפניכם פירוט בנוגע להיעדרויות, המזכות בתשלום דמי בידוד, ולגבי מקרים, שבהם אין חובת תשלום לעובד על המעסיק עבור ימי בידוד:

נשיא הלשכה דוד קסטל והמנכ"ל רו"ח שמוליק וטנשטיין השתתפו השבוע בישיבת עבודה רבת משתתפים, במסגרת איגוד לשכות המסחר, שקיים עו"ד אוריאל לין, בלשכת המסחר באר שבע והנגב. את המפגש אירח נשיאה החדש של לשכת המסחר באר שבע והנגב יורם אוחיון יחד עם מנכ"ל הלשכה עו"ד רפי גיל, היועצת המשפטית עו"ד נאורה עמית, היועץ האסטרטגי נדב בנג'ו וחברי הנהלה ותיקים וחדשים. מטעם לשכת המסחר תל אביב השתתפו עו"ד שלומי לויה היועץ המשפטי של לשכת המסחר ת"א וכן חיים עוז, סמנכ"ל חטיבות ענפיות בלשכת ת"א.

במהלך הפגישה ציינו נשיאי הלשכות את הבעיות הקשות הקיימות בצפון ובדרום, לנוכח העדר המשילות שנמשך שנים, עלו רעיונות לקידום פעילויות לחיזוק המגזר העיסקי בדרום וכן חיזוק שתוף הפעולה בין הלשכות.

נשיא הלשכה דוד קסטל הזמין את נשיא לשכת המסחר באר שבע ונציגי לשכתו לביקור בלשכת המסחר חיפה.

קרדיט צילום: יח"צ לשכת המסחר בב"ש והנגב.

שגריר וייטנאם, Ly Duc Trung, הגיע בשבוע שעבר לחיפה למספר פגישות עבודה, שתואמו עבורו ע"י נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל, כפי שסוכם בביקורו בלשכת המסחר בחודש דצמבר, לצורך קידום קשרים עסקיים ופעילות משותפת של חברות וגופים מרכזיים בחיפה עם וייטנאם.

לפגישות ולביקורי השגריר התלווה נשיא הלשכה דוד קסטל ולחלק מהפגישות הצטרף קונסול הכבוד של וייטנאם בישראל, איש העסקים יגאל אהובי.   

פגישה ראשונה התקיימה בעיריית חיפה עם ראש העיר חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, אותה הכיר השגריר לראשונה בעת ביקורו בלשכת המסחר. 

פגישה נוספת התקיימה עם נציגי הנהלת הטכניון, שם נפגש השגריר עם פרופ' עודד רבינוביץ', משנה בכיר לנשיא הטכניון ועם הגב' אמה אפטרמן, מנהלת המשרד הבינלאומי בטכניון. בסיום היום התארח השגריר בחברת אלביט מערכות במת"מ ונפגש עם  אורי יעקובוביץ', סמנכ"ל פיתוח עיסקי ושיווק ועם אהוד אילני, מנהל בכיר באלביט.



בתמונה מימין לשמאל: דוד קסטל ו- Ly Duc Trung, שגריר וייטנאם

בתמונה מימין לשמאל: יגאל אהובי, דוד קסטל, Ly Duc Trung, אורי יעקובוביץ' ואהוד אילני.

ביום חמישי האחרון התקיים מפגש נטוורקינג ראשון לחברי החטיבה הטכנולוגית של לשכת המסחר. מטרת המפגש הייתה, ליצור הזדמנויות עסקיות בין החברים בחטיבה הטכנולוגית, להכיר יועצים ומנטורים, ליצור חברויות חדשות, ממשקים טכנולוגיים אפשריים ואף יצירת רעיון, מיזוג או עסק חדש.

את ערב הנטוורקינג פתח מנכ"ל הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין, אשר ברך את המשתתפים והודה לקרן מיכאלי, המובילה את פעילות החטיבה הטכנולוגית על פעילותה הברוכה.

בהמשך התקיימה הרצאה של יועצת החדשנות והטכנולוגיה, קרן מיכאלי, בנושא "כוחו של הנטוורקינג".

מפגש חברי החטיבה כלל ספיד נטוורקינג בשולחנות עגולים, כאשר כל משתתף בשולחן הציג את עצמו והחברה, אשר הינו מייצג, בפני החברים בשולחן, כל משתתף בשולחן הגריל פתקי שאלה לבנית שיח בונה בין החברים בשולחן. יועצי החטיבה השתתפו במפגש, לצורך מענה בנושאים של מענקים, כתיבה טכנית, משרד עו"ד לתחום הטכנולוגיה ועוד.

נכחו במפגש חברות טכנולוגיות ממגוון תחומים: רובוטיקה, סייבר, חברות פיתוח תוכנה, פיתוח מוצר, עיבוד שבבי ותכנון הנדסי, חברות סטארטאפ רפואיות, מעבדות לבדיקה ותקינה מכשירים אלקטרוניים ועוד.

במפגש נוצרו חיבורים חשובים, עסקיים וטכנולוגיים המעודדים ומקדמים את החברות הטכנולוגיות בצפון הארץ.

בטקס רב משתתפים שהתקיים במלון "גרדן" בחיפה ביום שישי האחרון, קיבל נשיא הלשכה דוד קסטל, שלווה בבני משפחתו, מראש העיר ד"ר עינת קליש רותם את עיטור הכבוד "יקיר העיר לשנים 2020 – 2019", על תרומתו רבת השנים לעיר חיפה ולמדינת ישראל.

מלבד בני המשפחה הקרובה של קסטל התכבדו באירוע עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר ונשיא לשכת המסחר ת"א, ד"ר יורם זבה, יו"ר לשכת הספנות הישראלית, עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל ממשל בלשכת המסחר ת"א, מנכ"ל נמל חיפה מנדי זלצמן, ורו"ח שמוליק וטנשטיין, מנכ"ל הלשכה.

דוד קסטל מכהן החל משנת 2015 כנשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון.

דוד קסטל הינו היו"ר והבעלים של סוכנות ימית ישראלית סקנדינבית, המייצגת בישראל חברות ספנות בינלאומיות. בוגר  הטכניון בהנדסת תעשיה וניהול (תואר ראשון ושני). שירת במילואים בשריון בדרגת רב סרן. משמש כקונסול כבוד של שבדיה בישראל ובעל תואר אבירות ממלך שבדיה.

קסטל מכהן כסגן דיקן הסגל הקונסולרי בישראל, חבר בחבר הנאמנים של הטכניון. עד לבחירתו כנשיא לשכת המסחר (ינואר 2015) כיהן כסגן נשיא לשכת המסחר, סגן נשיא לשכת הספנות הישראלית (כיום משמש יו"ר ועדת כספים), ומ"מ יו"ר הוועד המנהל של העמותה לתיירות חיפה, כיום חבר הוועד המנהל של העמותה.

אות יקיר חיפה הוא עיטור הוקרה המוענק מדי שנה על ידי ראש עיריית חיפה לנבחרים מבין ותיקי חיפה, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. העיטור מוענק לאנשים אשר תרומתם לחיפה היא ממושכת וסגולית ואשר הקרינו והשפיעו על העיר בתחומים הבאים: פעילות ציבורית, תרבות, ספורט ואומנות, חינוך, התנדבות צדקה וחסד, קירוב לבבות וסובלנות, רב-תרבותיות, דת ומורשת ישראל, מחקר, אקדמיה ופיתוח תשתיות.

בטקס שהתקיים ביום שישי, לראשונה מאז 2018 עקב מחלת הקורונה, נבחרו לקבל את הפרס 29 איש ביניהם: ד"ר רפי ביאר, גב' יהודית זוסמנוביץ' ז"ל, יעקב בזק, ד"ר רני לין, ד"ר שלמה מרקל, רמי דותן, פרופ' ארנון סופר, רמי לוי, פרופ' עמוס גילהר ועוד.

בתמונה מימין לשמאל: אודליה קסטל (בתו של דוד קסטל והנכד), דוד קסטל, בלה קסטל וראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש רותם.

מעבר הייצור מסין למדינות אחרות צפוי לדרדר עוד יותר את מחירי ההובלה הימית

לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון בשיתוף לאומי עסקים קיימו שלשום יום עיון מיוחד להיערכות לסוף שנת הכספים 2022 ולשנת 2023. האירוע כלל הרצאות ממוקדות במגוון נושאים: עלויות ההובלה הימית, מיסוי חברות, יחידים ובעלי שליטה, החיסכון הפנסיוני, חידושי משפט העבודה, ארנונה והיערכות למתקפות סייבר.
נשיא הלשכה, דוד קסטל, הדגיש בדברי פתיחה את הפגיעה הצפויה בצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם בשל מעבר למצב של ריביות גבוהות וקיצוץ בתקציבים, בצד אינפלציה שגדלה. כל אלו יוצרים ירידה בביקושים. המצב הנוכחי צפוי להימשך עוד כשנה- שנתיים, והוא יוצר גם סכנה של סטגפלציה. הערכות הכלכלנים לגבי העתיד הקרוב נעות בין צפי לקטסטרופה לבין מצב גרוע, אבל לא מאוד גרוע. אין צפי לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – לחורף הנוכחי יהיה עדיין מספיק גז באירופה, לאור קיומם של מאגרים, אולם לא ברור מה יהיה בחורף הבא.
במדינת ישראל, שבה יש גידול מתמיד ומשמעותי באוכלוסייה, המשמעות של צמיחה נמוכה הנה, למעשה, צמיחה שלילית. נראה כי האיומים הגדולים על הכלכלה בישראל הם האיום האיראני והאינתיפאדה המתגבשת בשטחים, אולם בנוסף, 2 מנועי הצמיחה העיקריים של ישראל – ההיי-טק והנדל"ן נמצאים בירידה. נקודת אור הנה הגידול בייצוא הבטחוני של ישראל.

לכתבה המלאה 

חיזוק התעשייה וכלכלת הצפון, הרחבת מיגון הצפון לשעת חירום, חיזוק הקשר עם החברה הדרוזית, חיזוק החינוך והתעסוקה וקידום הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף בצפון

אלו מקצת הנושאים שעלו בעת ביקורו של ח"כ מופיד מרעי ("כחול לבן"), בלשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון השבוע. מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין הציג את פעילות הלשכה בתחומים השונים. נשיא הלשכה, דוד קסטל, הציג בפני ח"כ מרעי את הצורך להגן על העסקים הצפוניים – גדולים וקטנים, במסחר, בתעשיה ובשירותים - ולהיאבק למען הצרכים הייחודיים שלהם. בעניין הרחבת המיגון לשעת חירום בצפון קסטל ציין כי יש צורך בנוסחה קבועה לפיצוי עסקים בעת מלחמה. לגבי הכלכלה בצפון – לפעול להפסקת ההגירה השלילית מהצפון ודאגה לאיכות חיים משופרת והגדלת תוחלת החיים בצפון, באמצעות הרחבת ההשקעות בצפון, הגדלת מקומות התעסוקה והגדלת השכר הממוצע בפריפריה. בנוסף, קסטל ציין כי היה שמח לראות עוד אנשי עסקים דרוזים וצ'רקסים חברים ופעילים בלשכת המסחר.   

מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין וריאד אברהים, מנהל שיווק ורגולציה בכיר בלשכה, נטלו חלק בכנס עסקים של בנק לאומי לעסקים מהחברה הערבית, שהתקיים ב-15 בדצמבר 2022 במלון גולדן קראון נצרת.

את הכנס פתח מונדר מוסא, מנהל אזור חיפה והצפון של בל"ל. אחריו הרצתה יערה זיו גביש, ראש מערך עסקים בחטיבה הבנקאית של בל"ל. עדי קלייניאן, ראש ענף פיתוח עיסקי  בבנק, הסביר על אופציית המימון של הקרן בערבות מדינה מטעם בל"ל. בסיום הכנס הרצה העיתונאי ואיש התקשורת, מוחמד מג'אדלה, על המגזר הערבי והרשתות החברתיות. 

מנכ"ל הלשכה נשא דברים בכנס, ציין את הקשר ארוך השנים של הלשכה עם בנק לאומי, הדגיש את הפעילות של הלשכה לטובת מגזר העסקים בצפון, סקר את שירותי הלשכה ופעילותה והמליץ לבעלי העסקים למצות את המימון באמצעות הקרן בערבות המדינה של בל"ל. כמו כן המליץ למשתתפי הכנס להצטרף כחברים בלשכה וליהנות  מהשירותים  העסקיים שהלשכה מעניקה לחבריה.

בתמונה העליונה מימין לשמאל: ריאד אברהים, מונדר מוסא ורו"ח שמוליק וטנשטיין


בתמונה התחתונה מימין לשמאל: ליאת שרף, מנהלת פיתוח עיסקי בל"ל חטיבה בנקאית - אזור חיפה והצפון, ורו"ח שמוליק וטנשטיין 

  

נשיא הלשכה דוד קסטל, סגן הנשיא ומנכ"ל חברת נאג'י מחול ובניו בע"מ אליאס מחול, חברי ההנהלה יוסי דקל, יועץ עסקי, אליהו חכים, מנכ"ל מקסים טקסטיל בע"מ, מנכ"ל הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין ומנכ"לי חברות נוספות החברות בלשכה, ביניהן פארמה ספט בע"מ, סלום יבוא ושיווק בע"מ, מ.ת פרוז'נס בע"מ ועוד, לקחו חלק במשלחת, שאורגנה ע"י איגוד לשכות המסחר, בראשות עו"ד אוריאל לין ובשיתוף איגוד היצואנים הטורקי .TIM מטרת המשלחת הייתה לפתוח אפיקי יבוא חדשים לישראל, שייתרמו בין היתר להורדת יוקר המחייה. 
היבואנים נפגשו עם נציגי חברות מזון, תמרוקים, חומרי בנייה, צעצועים, מוצרי תינוקות, מתכות וברזל, ריהוט, טקסטיל, ציוד רפואי, כימיקלים, פלסטיקה, כלים לבית, אלקטרוניקה וחלפים לרכב. שותפים בליווי המשלחת היו נציגי משרדי החוץ, הכלכלה והמכס, לאור החשיבות בחיזוק הקשרים בין המדינות.
אישים בכירים נוספים שהשתתפו במפגשים היו שגרירת ישראל בטורקיה, אירית ליליאן, הקונסול הכללי באיסטנבול, אודי איטם, הנספח המסחרי לטורקיה, מתן ספרן, הנספח הכלכלי הטורקי בישראל ארקן סאלור, המנכ"ל הכללי של טורקיש איירליינס בארץ, ראש מנהל המכס כפיר חן, מנכ"ל משרד הכלכלה בטורקיה, יו"ר איגוד היצואנים התורכי ועוד.
טורקיה היא שותפת יבוא הסחורות (יצוא מטורקיה לישראל) החמישית בגודלה לישראל. סך הייצוא מטורקיה לישראל בשנת 2021 הסתכם ב-8.4 מיליארד דולר. טורקיה מייצאת 2.5% מסך הסחורות שמיובאות לישראל. סוגי הסחורות העיקריים שיובאו לישראל (8% מסך הסחורות ומעלה) הם טקסטיל, פלדה וברזל, חומרי בניה, אבנים ומלט, גומי ופלסטיק, מכונות ומיכון חשמלי ומכני. טורקיה מהווה מדינת יצוא סחורות (יצוא מישראל לטורקיה) השביעית בגודלה מישראל. הייצוא אליה מהווה  2.3% מכלל הסחורות שישראל מייצאת לעולם.

בתמונה מימין לשמאל: ישראלה שטיר, סגנית נשיא לשכת המסחר ת"א, עו"ד אוריאל לין, מוסטפה גוטפקה, נשיא איגוד היצואנים הטורקי, אמיר שני, סגן נשיא לשכת המסחר ת"א , אירית ליליאן, מהמט קיליכאליה, מנכ"ל משרד הכלכלה הטורקי ודוד קסטל

דוד קסטל ומוסטפא גוטפקה, נשיא איגוד היצואנים הטורקי.

בתמונה מימין לשמאל: אליאס מחול, רו"ח שמוליק וטנשטיין, דוד קסטל, יוסי דקל, ג'וני סלום, מנכ"ל חברת סלום יבוא ושיווק בע"מ, נהרו נערה, חשב מ.ת פרוז'נס בע"מ



לתמונות נוספות:  https://tinyurl.com/425wfx2k

ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש רותם השתתפה השבוע בישיבה מיוחדת של הנהלת לשכת המסחר.  נשיא הלשכה, דוד קסטל, ציין בישיבה כי יש נושאים רבים בהם לשכת המסחר יכולה לשתף פעולה עם העירייה כדי לקדם את העיר ואת מטרופולין הצפון, כגון: פתרון בעיות זיהום האויר, שיקוע הרכבת וחיבור העיר לים, קידום שדה תעופה בצפון ועוד.

ראש העיר הציגה בהרחבה את התוכניות הצפויות לפיתוח מפרץ חיפה, הכוללות  הקמת אלפי יחידות דיור על שטח המפעלים שיפונו, והדגישה  את התנגדותה ואת מאבקיה כנגד הקמת מסוף דלקים חדש ומסוף אנרגיה לצרכי אחסון חומרים מסוכנים באותו אזור, שיחליפו ייצור דלקים באחסון מאסיבי שלהם, וכך לא יקרה שינוי אמיתי במצב הזיהום והסיכונים לאוכלוסייה באזור המפרץ.

ד"ר קליש עדכנה על המאבק מול שרי התחבורה בעבר ובהווה לקידום ולהגדלת שדה התעופה בחיפה, וכמו כן על התוכניות העתידיות לשיקוע מסילת הרכבת וחיבור שכונות החוף לים, שהוחל בתהליכי האישור הסטטוטורי שלהן (תחנת רכבת חוף הכרמל החדשה תיבנה מתחת לאדמה). חיבור העיר לים והגדלת שדה התעופה יוכלו לקדם משמעותית את ערכי הנדל"ן בעיר ואת התיירות הבינלאומית לאזור.  

חברי ההנהלה ומנכ"ל הלשכה התעניינו בנושאי תשתיות, תחבורה, תכניות להתחדשות עירונית שהעירייה מקדמת והשארת הצעירים בחיפה.

ראש העיר ציינה שצרכי העיר חיפה אינם נמצאים בסדר עדיפויות גבוה אצל מקבלי ההחלטות מכל הממשלות, ולכן חשוב לשתף פעולה עם הלשכה לצורך קידום פיתוח האזור.

שגריר וייטנאם, Ly Duc Trung, הגיע השבוע לחיפה לפגישה עם נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל ועם מנכ"ל הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין. בפגישה השתתף גם הנספח המסחרי של וייטנאם, Le Thai Hoa.

השגריר קיבל סקירה נרחבת על פעילות הלשכה ועל שירותיה לחברים, עם דגש על השירותים בתחום הסחר הבינלאומי ואיתור שותפי סחר בחו"ל.

מאחר שהשגריר וצוותו רואים את קידום הסחר בין המדינות בכלל ועם העסקים באזור חיפה והצפון בפרט, כמטרה מרכזית של פעילותם, הציע נשיא הלשכה כי יתקיים בקרוב מפגש נוסף בחיפה, שיכלול ביקורים בגופים מרכזיים בעיר וישיבה לתכנון פעילות משותפת לקידום הקשרים העסקיים בין חברות מווייטנאם לבין חברות מחיפה ומהצפון.

מר Trung נענה ברצון ליוזמה ונקבע כי הביקור הבא יתקיים במחצית הראשונה של חודש ינואר 2023.

ישראל מייצאת לווייטנאם דשנים וכימיקלים, ציוד טלקום, מכשור רפואי ואופטי, פלסטיק ומתכות. כמו כן ישנה פעילות כלכלית רבה בתחום האגרו-טכנולוגיה. ישראל מייבאת מווייטנאם בעיקר תוצרת חקלאית, מוצרי מזון, מכונות ומיכון חשמלי ומכני.  מנתוני הסחר העדכניים ל-2021 עולה כי סך ייבוא הסחורות והשירותים העסקיים עומד על כ-1.22 מיליארדי דולר, וסך הייצוא עומד על 177 מיליון דולר.                                                           
  
 בתמונה מימין לשמאל: דוד קסטל ומר Ly Duc Trung

ברצוננו לעדכנכם כי נקבעו כללים לגבי המשך קבלת הנחות בתעריפי הארנונה לעסקים עקב משבר הקורונה:

כדי להיות זכאי להנחה בארנונה בשיעור של 95%, על העסק להיות זכאי למענק הוצאות קבועות, ובנוסף נדרש כי תהיה פגיעה בהכנסות העסק בשיעורים הבאים:

א. לעסקים שמחזור הפעילות שלהם הנו עד 200 מיליון ₪ בשנת 2019 – 
 
כדי לקבל את ההנחה הנ"ל עבור חודשי יוני-אוגוסט 2020 נדרשת ירידה של לפחות 60% במחזור הפעילות של העסק בחודשים מאי-יוני 2020 לעומת מאי-יוני 2019. 

כדי לקבל את ההנחה הנ"ל עבור חודשי ספטמבר-אוקטובר  2020 נדרשת ירידה של לפחות 60% במחזור הפעילות של העסק בחודשים יולי-אוגוסט 2020 לעומת יולי אוגוסט 2019.

השבוע פורסם תיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות)(תיקון מס' 15), התשפ"ב-2021

עיקרי התיקון הינם:

• קניונים יפעלו במתכונת של "תו סגול" (כמופרט להלן), על פי יחס תפוסה של 1:15 (אדם אחד בכל 15 מטרים).
•  חובת הצגת תו ירוק– לרשימת העסקים שהכניסה אליהם מתאפשרת בכפוף להצגת תו ירוק (כמופרט להלן) נוספו חנויות ששטחן עולה על 100 מ"ר, הן במתחמים פתוחים וברחוב והן בקניונים ובמתחמי קניות סגורים. יובהר כי "התו הירוק" בקניונים ובמתחמי המסחר לא יחול על מקומות המספקים שירותים חיוניים, כמפורט להלן: חנות למכירת מוצרי היגיינה (פארם), חנות אופטיקה, חנות למכירת עזרים רפואיים, מרכול, מכולת או סופרמרקט. במקומות אלו תימשך המתכונת הנהוגה כיום (תו סגול ביחס תפוסה של 1:7).
• מובהר כי חובת התו הירוק תחול גם על העובדים בחנויות אלו.
• כמו כן, נקבע כי דוכני המזון בקניונים יתנו שירות ללקוחות בכפוף להצגת "תו ירוק", ולא תתאפשר בהם ישיבה אלא איסוף עצמי בלבד. כניסה למסעדות הממוקמות בתוך קניון תתאפשר בכפוף להצגת "תו ירוק", בהתאם למתכונת הנהוגה כיום במסעדות.

בהשתתפות שר האוצר, אביגדור ליברמן, שרת הפנים, איילת שקד, שרת התחבורה, מרב מיכאלי והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ומשתתפים נוספים נערכה ביום שלישי ועידת המפרץ הראשונה לאזוריות, בשיתוף פעולה בין אשכול 17 רשויות המפרץ לבין לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, משרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' וארגונים נוספים.

נושא החלטת הממשלה לתוכנית אב לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה, שהתקבלה החודש עמדה במרכז הוועידה. ראש העיר חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, פתחה את הוועידה ותקפה בחריפות את הממשלה, בשל 3 תוכניות, העומדות לפני אישור וצפויות לטענתה לפגוע קשות בשינויים הנדרשים באזור חיפה ומפרץ חיפה.

דוד אבן צור, יו"ר אשכול רשויות המפרץ וראש עיריית קרית ים, אמר כי ועידת אשכול המפרץ הנה אירוע מכונן, והיא מביאה לקדמת הבמה מנוע חשוב לפיתוח וצמיחה כלכלית, סביבה המציעה איכות חיים, תוואי נוף ארצישראלי יפיפה ומוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ. אמנת מפרץ חיפה לאנרגיה ואקלים, שנחתמה במסגרת ועידה זו, היא הצהרה חשובה מאין כמוה.

שרת הפנים, איילת שקד, אמרה כי היא מסכימה שחיפה עיר מפוספסת. "אנו רוצים שדה תעופה. אני מציעה לא לזרוק הכל על ירושלים. ראש העיר וחברי מועצה צריכים לקחת את העיר בידיים ולראיה ראשי הערים במפרץ. יש לעשות דברים בצורה מסודרת וכל משרדי הממשלה עובדים על התוכנית. אנו רוצים לעבוד בצורה רצינית. יש לדאוג לרשויות שיפסידו ארנונה. חלוקת ההכנסות מנמל המפרץ תהיה לא רק חיפה אלא גם רשויות אחרות."

שרת הפנים התייחסה בדבריה גם למשבר הפוליטי בחיפה ופנתה לנבחרי העיר ואמרה: "אני מבקשת מחברי מועצת העיר חיפה להעביר את התקציב. זו אחריותכם ונבחרתם לכך. גם מראש העיר אני מצפה שתיקח אחריות. תקבלו עוד חודש, אבל לא יכול להיות שעיר כמו חיפה מתנהלת ללא תקציב. תגמרו עם זה כבר וקחו עזרה ודוגמא מראשי ערים אחרות. אתם יכולים להגיע למצב של פיזור המועצה."

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי מטרת הממשלה היא להוציא את כל התעשיה הפטרוכימית ממפרץ חיפה – זאת החלטה דרמטית עבור המפרץ. יש מחויבות של הממשלה לפעול בהתאם להמלצת ועדת מנכ"לי המשרדים להוציא בתוך עשור את המפעלים מהאזור, ויש מו"מ המתנהל  מול חברת בתי הזיקוק."

שרת התחבורה, מרב מיכאלי, אמרה בוועידה כי אין עתיד למדינת ישראל בלי פיתוח מטרופולין חיפה והצפון. הזיהום הנוכחי מהרכבת חמור ולכן הוא  וחייב להיפסק, יש להשלים  ובהקדם את חשמול הרכבת גם בחיפה."
עוד הוסיפה מיכאלי: "הרכבת הקלה המכונה 'נופית' שתיסע בין חיפה לנצרת היא בעלת פוטנציאל אדיר לפיתוח האזור. הושקעו בפרויקט הזה 6 מיליארד שקל. בנוסף, 200 אוטובוסים חשמליים חדשים נכנסים לאזור.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, התייחס לתוכנית להעלאת מס רכישה לרוכשי דירה רביעית ומעלה ולראשונה הוא הציג את שיעור מס הרכישה אליו הוא מכוון – בין 12% ל־12.5%. כיום, שיעור מס הרכישה לרוכשי דירות אלו עומד על כ־8% תלוי בשווי הנכס הנרכש, כך שמדובר על עלייה חדה של כ־4.5% משיעור המס הנגבה היום. ליברמן הדגיש, כי העלאת המס מכוונת בעיקר לרוכשי דירה רביעית ומעלה, משום שרוכשי דירה שנייה ושלישית לעיתים רבות רוכשים את הדירות עבור בני משפחתם ולאו דווקא להשקעה, המטרה היא להפחית את שיעור המשקיעים ולא את שיעור הרוכשים למטרות מגורים.

לדבריו, ראשי הרשויות המקומיות רוצים יותר אזורי תעשייה ותעסוקה ופחות בנייני מגורים, מאחר שההכנסות מארנונה גבוהות יותר מאזורים אלו והשקעות העירייה הנדרשות נמוכות יותר.

נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל, סיפר כי שיעור הבלתי-מועסקים בצפון גבוה ב-50 אחוזים מהיקפם במרכז; השכר הממוצע בצפון נמוך ב-40 אחוזים בהשוואה למרכז; היקף מקבלי שכר מינימום באזורנו גבוה ב-30 אחוזים מהיקפו במרכז. הוסיפו לכך את נתוני תוחלת החיים הממוצעת בצפון הנמוכים מהממוצע הארצי (הנשענים, כמובן, על היקף רופאים נמוך יותר לכל 1000 נפש וגם מכשור רפואי בזמינות נמוכה בהרבה) – והרי לכם מתכון מובטח להמשך תופעת ההגירה השלילית מהצפון למרכז, בקרב בוגרי האוניברסיטאות, הטכניון והמכללות באזורנו.

לדבריו, הצפון שלנו חולה, ונדרש לא פחות מטיפול שורש כדי להבריאו. לא עוד החלטות ממשלה שיוותרו על הנייר ולא עוד הצהרות ריקות מתוכן – אלא מעשים של ממש.

יש לפעול גם להקמת שדה תעופה בצפון, שיכול להוות מנוף כלכלי משמעותי לאזור, בדגש על תעשיית ההייטק. להגביר את ההשקעות בחדשנות ובטכנולוגיות באופן שיעצור את בריחת הצעירים המוכשרים שלנו שנודדים למרכז בהיעדר אפשרויות תעסוקה.

יש עוד רעיונות רבים, כמו בתחומי התרבות והתיירות המשוועים להשקעה שבוודאי תניב פירות – אך יישומם של כל אלו דורש בעיקר התעשתות מהירה של הממשלה והחלטה חד-משמעית: להחזיר את הצפון למדינת ישראל!

במסגרת הועידה הוחלט על הקמת הפורום הכלכלי לצפון בהשתתפות האשכול, לשכת המסחר ומשרד עו"ד דורון , טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

בשם הפורום חילקו עו"ד רו"ח ד"ר שלמה נס, ממשרד עו"ד טיקוצקי ,דורון, נס  דוד קסטל, רו"ח שמוליק וטנשטיין מלשכת המסחר ואהרון אזולאי מנכ"ל האשכול אותות הוקרה על פעילותם הברוכה במשבר הקורונה לפרופ' מיכאל הלברטל, מנהל רמב"ם - הקריה הרפואית לאדם בחיפה ולד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה.

בתמונה מימין לשמאל: עו"ד שלמה נס, רו"ח שמוליק וטנשטיין, פרופ' מיקי הלברטל, ד"ר ארז און ודוד קסטל.

קרדיט לצלמים: עודד קרני, גלעד קבלרצ'יק        

השפעת הדיגיטל על עיצוב התודעה שלנו, התנהגות השווקים בארץ ובעולם השנה ובשנת העסקים הקרובה והשקת החטיבה הטכנולוגית של לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון – עמדו במוקד כנס עסקים, שהתקיים ב-16 בנובמבר, במתחם האירועים "כרמלה" ביגור, בהשתתפות מאות אנשי עסקים מכל רחבי חיפה והצפון.

את הכנס, בהנחיית מנכ"ל לשכת המסחר חיפה, רו"ח שמוליק וטנשטיין, פתח נשיא הלשכה, דוד קסטל, שהדגיש בדבריו את החשיבות הממשיכה להתעצם, של שימוש מושכל בכלי שיווק דיגיטליים כדי להצליח בכל תחום מבחירות פוליטיות ועד העולם העסקי. גם בנושא ממדי האינפלציה יש חשיבות רבה לתדמיות – אם נוצרת תדמית חזקה, שהמחירים עומדים להמשיך לעלות, אז הציבור ירוץ לקנות עוד ועוד, וכך נוצק עוד שמן על מדורת האינפלציה.
מר אורי טוויג, מנהל אגף אשראי קמעונאי בחטיבה הבנקאית של בנק דיסקונט, ציין כי הבנק יציע בקרוב קרן חדשה להלוואות בערבות מדינה לעסקים, והציע למשתתפים לבדוק התאמת העסק שלהם לקרן החדשה. מר ניר פוליצר, מנהל מרחב צפון בבנק, סיפר כי הבנק השיק מספר סניפים חדשים לאחרונה, והוא ממשיך לפתח שיפור מתמיד של המקצועיות והשירות של עובדי הבנק בכלל והמטפלים בחשבונות העסקיים בפרט.
לכתבה המלאה: https://tinyurl.com/2vprrecy

לתמונות מהכנס: https://tinyurl.com/23cpjp87

בתמונה העליונה, מימין לשמאל: ניר פוליצר, מנהל מרחב צפון, בנק דסקונט, דוד קסטל, נשיא הלשכה, אליאס מחול, סגן נשיא הלשכה, שמעון בכר, סגן נשיא הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין, מנכ"ל הלשכה.
בתמונה התחתונה, מימין לשמאל: רוני ליבוביץ', סגן מנהל מרחב צפון, בנק דיסקונט, רו"ח שמוליק וטנשטיין, אורי טוויג, מנהל אגף אשראי קמעונאי בחט' הבנקאית, בנק דיסקונט, ניר פוליצר, אירית סלמן זיו, מנהלת מגזר לקוחות מרחב צפון, בנק דיסקונט. 

מנכ"ל לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון רו"ח שמוליק וטנשטיין ובכירים נוספים מהלשכה השתתפו אתמול במפגש חירום של הפורום הכלכלי לקידום חיפה והצפון בראשות עו"ד רו"ח ד"ר שלמה נס שותף מייסד במשרד עו"ד דורון משרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס עמית גרוס ושות' ובו שותפה לשכת המסחר.

במפגש שנערך במלון דן כרמל בחיפה בהנחיית העיתונאים ענבר דותן וגיא ורון התקיימו ראיונות עם שר הבינוי והשיכון, מר זאב אלקין, (המחנה הממלכתי), ח"כ אלי כהן, שר הכלכלה והמודיעין לשעבר, (הליכוד), ח"כ טטיאנה מזרסקי, (יש עתיד), ח"כ ינון אזולאי, (ש"ס), ח"כ נעמה לזימי, (העבודה), ח"כ שרון רופא אופיר, (ישראל ביתנו), ח"כ אופיר סופר, (הציונות הדתית), וח"כ אורנה שטרקמן, (הבית היהודי).

המפגש הבוקר עם נציגי המפלגות התקיים בהמשך לוועידה הכלכלית הגדולה של אשכול רשויות המפרץ  ובו הושק הפורום בראשות עו"ד רו"ח ד"ר שלמה נס, ובשיתוף לשכת המסחר והתעשיה  חיפה והצפון ובהשתתפות המגזר העסקי בחודש מרץ 2022 באצטדיון "סמי עופר". במסגרת הוועידה הוחלט כי הפורום יוביל לקידום כלכלי- חברתי של אזורי חיפה והצפון, אשר נדחקו למקום נמוך בסדר העדיפויות הלאומי ויהיה שותף לתהליכי עבודה של רשויות השלטון לפיתוח אסטרטגיה עבור כלל האזור.

בתמונה מימין לשמאל:
עו"ד שלמה נס, סיגל שאלתיאלי הלוי, ראש המועצה המקומית תעשייתית מגדל-תפן, רו"ח שמוליק וטנשטיין.

• מדריך ליבוא מוצרים שחל עליהם תקן רשמי בשני המסלולים: מסלול התאמה לתקן רשמי בחלוקה לקבוצות היבוא, ובמסלול התאמה לתקינה זרה ("קסיס").
• הוראות והנחיות הממונה על התקינה הסופית, לצד נהלים והנחיות נוספים.
• צו קבוצות היבוא הסופי.
• הרשימה החיובית הסופית של התקנים שניתן לבחור לייבא במסלול קסיס.
• קישור למנוע חיפוש תקנים רשמיים.
• מידע בדבר המוקד של משרד הכלכלה לפניות יבואנים- טלפוני ובכתב.
• עמוד שאלות-תשובות.
• שליחת השגה על בקרה ביבוא.

לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון בשיתוף לאומי עסקים ומיטב דש קיימו אתמול, ה-12 בדצמבר, יום עיון ב-zoom  שעסק בהיערכות עיסקית לקראת שנת 2022 ובמהלכו התקיימו הרצאות של מיטב המומחים בנושאים, כגון: המשבר העולמי בהובלה הימית, סחר עם סין כיום, חדשנות ברובוטיקה וברפואה ועוד.

את יום העיון פתח מנכ"ל לשכת המסחר רו"ח שמוליק וטנשטיין, שהדגיש את החשיבות של הנגשת ידע עכשווי ועדכני לבעלי העסקים בעולם משתנה בקצב מהיר. ונשיא הלשכה, דוד קסטל, ברך על קיום האירוע והדגיש כי צפויה לנו, ככל הנראה עוד תקופה ארוכה של אי-ודאות בתחום הפעילות העסקית בארץ ובעולם, כמו כן, לעימותים פוליטיים בין מדינות שונות בעולם יש השפעה משמעותית מתמיד על כלל הסחר העולמי. 

ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, הרצה על המשבר בתחום הספנות והנמלים בעקבות הקורונה, ועל השינוי שחל בכללי המשחק לאחר שנים של התנהלות מוכרת. לדבריו, לא זכור לו ב-50 השנים האחרונות אירוע כל כך טראומטי, כמו משבר הקורונה, גם במובן של העדר יכולת לחזות את העתיד יותר מאי פעם בעבר. לא רק שהביקוש עבר מצריכת שירותים ומוצרים לצריכה הרבה יותר מאסיבית של מוצרים, אלא שיש שינויים גדולים בהרגלי הצריכה. יש, למשל, עלייה אדירה בביקוש לרהיטי גן – אנשים גילו את האפשרות לעבוד ולגם לבלות בבית, במרפסת ובגינה.

חברי ועדת יקיר העיר חיפה החליטו להעניק לדוד קסטל, נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, את עיטור ״יקיר חיפה״ לשנים 2019 – 2020, וזאת כאות הוקרה על פעילותו הענפה ורבת השנים למען העיר ולמען תושביה.

קסטל התבשר על הבחירה בו מראשת העיר חיפה עינת קליש-רותם והוא נמנה על 28 יקירים ויקירות בעיר חיפה שנבחרו לקבל את העיטור לשנים אלו. קליש-רותם ציינה כי חברי ועדת יקיר חיפה המליצו על קסטל ועדכנו בכך את מועצת העיר שאישרה בדצמבר 2021 את הבחירה בקסטל. 

דוד קסטל הינו בוגר תואר ראשון ושני מהטכניון בתעשייה וניהול. קסטל הינו המנכ״ל והבעלים של סוכנות ימית ישראלית סקנדינבית בע״מ, המשמשת כסוכנת הבלעדית בישראל של חברות ספנות מובילות לרבות חברת הספנות הגלובלית OOCL עם הפלגות לסין ולמזרח, CHIPOLBROK המתמחה בהובלת מטענים מיוחדים, SOL השבדית עם פקידות בנמלי סקנדינביה ו-MARFRET שפוקדת את דרום ומרכז אמריקה והקריביים עם אניות מכולה. 

קסטל הינו חבר בהנהלת לשכת הספנות הישראלית, קונסול כבוד של שוודיה בחיפה והגליל החל משנת 1988, חבר הוועד המנהל של קונסולי הכבוד בישראל, וכן בעל תואר אבירות מלך שבדיה. בעבר מ״מ יו״ר הוועד המנהל של העמותה לתיירות ונופש חיפה וכיום חבר הוועד המנהל. 

• החל מ-1 במרץ 2022 מותרת כניסת זרים לישראל, בכל הגילאים, מחוסנים ושאינם מחוסנים, בכפוף לתוצאה שלילית בבדיקת PCR טרם הכניסה / העלייה למטוס לישראל, וביצוע בדיקת PCR עם הכניסה לישראל.
  כלל הנכנסים לישראל (ישראלים וזרים) חייבים בבידוד עד קבלת תוצאה שלילית בבדיקת ה-PCR שנעשתה בכניסה לישראל / נתב"ג, או 24 שעות (המוקדם מביניהם).
• לפי שעה אין מדינות המוגדרות אדומות. במידה ויכריזו שוב על מדינות אדומות, ניתן לעקוב אחר זהות המדינות האדומות והכתומות במנוע החיפוש הבא
• יש להדגיש כי במידה ומדינה תסווג כאדומה, כל החוזרים מאותה מדינה, יחויבו בבידוד ובבדיקה לפני הכניסה לישראל.

קישורים רלוונטיים נוספים:

• קישור לאתר תעופה בזמן קורונה המכיל מידע עדכני ליוצאים ונכנסים למדינת ישראל (אזרחי ישראל וזרים)- לחצו כאן
• לידיעה העדכנית באתר רשות האוכלוסין וההגירה ביחס למדיניות כניסת זרים לישראל בתקופת הקורונה- לחצו כאן

עדכון בתקנות הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות

ביום 5 בינואר 2022 פורסם תיקון לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות)(תיקון מס' 17), התשפ"ב-2021.

"תו ירוק זמני" - עיקר התיקון נוגע להוספת הגדרה של "אישור תו ירוק זמני" - אישור של משרד הבריאות למי שקיבל את מנת החיסון הראשונה עד ליום 10 בינואר 2022 ואשר תקף ל– 30 ימים מיום קבלת החיסון.

משמעות הדבר, שכניסה למקום ציבורי או עסקי הפועל במסגרת "תו ירוק", תתאפשר גם למי שיש אישור תו ירוק זמני (השהיה במקומות אלה תותר למי שיציג אישור על קבלת מנת חיסון ראשונה במהלך 30 הימים שקדמו לכניסתו למקום).

מובהר כי חובת התו הירוק שחלה על העובדים במקום ציבורי או עסקי המנויים בתקנות, לא כוללת "תו ירוק זמני. כלומר כניסת עובדים למקום העבודה תתאפשר רק בכפוף להצגת אישור תו ירוק ולא בתו ירוק זמני.

התיקון בנוגע ל"תו ירוק זמני" יכנס לתוקף ביום 6 ינואר 2022.

תוקף התקנות יוארך עד ליום 10 ינואר 2022.

להלן השינויים שהוכנסו בתיקון מיום 26 בדצמבר 2021:

מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה – התמודדות עם נגיף הקורונה)

ביום 16/1/2022 פרסמה שרת הכלכלה הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות כחלק מהמענה הממשלתי להתמודדות עם הגל החמישי של הקורונה, הידוע בשם אומיקרון.

כתוצאה מהתרחבות גל התחלואה של עשרות אלפי אזרחים מאומתים מדי יום ומאות אלפי עובדים שנדרשים לבידוד בין אם נחשפו בעצמם לחולה קורונה ובין אם כתוצאה מהעובדה שילדם נמצא בבידוד והם צריכים לשהות עימם, קיים חשש לפגיעה ברציפות התפקודית של המשק ופגיעה בשרשרת הייצור.
על כן לתקופה שבין 16/1/2022 עד 14/2/2022 יעמדו בתוקפם הכללים הבאים:

בשנים האחרונות פרסם הפיקוח על הבנקים מספר הנחיות בנושא אימוץ תקן EMV לגופים העוסקים בהנפקה וסליקה של כרטיסי חיוב (הוראות ניהול בנקאי תקין 470 ו-472).

על פי הודעת בנק ישראל (27.11.2019) לפניכם לוח הזמנים לאימוץ  מלא של תקן התקן בישראל. יחד עם זאת, יתכנו שינויים ויש להתעדכן ולעקוב אחר הפרסומים.

ציר זמנים ליישום תקן EMV

• 3.2020 - הנפקת כרטיסי אשראי תומכי EMV
• 12.2020 - בנק ישראל מותיר את תקרת ביצוע עסקאות בגובה של 300 ש"ח(*)
• 11.2020 - סליקת עסקאות בבתי עסק גדולים
• 7.2021 - סליקת עסקאות בכל בתי עסק (לרבות אורכה לעסקים שטרם נערכו עד ליום 31.12.2021)
• 7.2022 -  הפסקת תמיכה בטכנולוגיה ישנה והנפקת כרטיסי אשראי תומכי EMV
• קבלת מסופי אשראי במימון המדינה

כזכור, ביום 5 באוקטובר 2021 נכנסו לתוקף תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021 בעניין איסור העסקת עובדים ללא תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית.

ביום 4 בינואר 2022 פורסם תיקון לתקנות במסגרתו הוארך תוקף התקנות עד יום 10 בינואר 2022

להלן עיקרי התקנות:

1. חל איסור על המעסיק להכניס עובד, המועסק במקום עבודה המפורט ברשימה (בסעיף 3 להלן) למקום עבודתו, אלא אם כן הציג למעסיק אחד מהאישורים הבאים: בצירוף תעודה מזהה;
   (א) אישור "תו ירוק";
   (ב) אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שביצע במהלך 84 השעות, שקדמו לכניסתו למקום העבודה;
   (ג) לעניין אדם מנוע חיסון – אישור כאמור לעיל זו או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, שבוצעה בשיטת PCR שביצע במהלך 7 הימים שקדמו לכניסתו למקום העבודה;
   (ד) תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR ברשות הפלסטינית, שביצע במהלך 7 הימים שקדמו לכניסתו למקום העבודה מי שנכנס לישראל באשרת כניסה המאפשרת עבודה בישראל.

בכירי הדיפלומטים בשגרירות תורכיה בישראל, מיופה הכח בשגרירות,  מרMehmet F. Sekerci  וגב'YILDIZ   Ayse Melhika מהמחלקה המסחרית שבשגרירות התורכית ביקרו השבוע בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון.

בפגישה השתתפו דוד קסטל, נשיא הלשכה,  גדי כהן,  יו"ר לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים חיפה והצפון, רו"ח שמוליק וטנשטיין, מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, אביאל קורן, מנהל שירותי הלשכה ורונית שגב, מידענית עסקית ואחראית שירותי ייעוץ וקשרי חו"ל בלשכה.

מיופה הכח  סיפר כי בשגרירות תורכיה בישראל אין שגריר ואין נספח מסחרי מזה שלוש שנים. הוא בכיר הדיפלומטים בשגרירות ומכהן בתפקידו מזה כשלושה חודשים. למרות היחסים הפוליטיים המורכבים בין תורכיה לישראל, היקף הסחר ושיתופי הפעולה העסקיים בין המדינות נמצא בעלייה מתמדת מידי שנה, גם בתקופה מאתגרת זו שבה נגיף הקורונה משתולל. הוא ציין את חשיבותו של נמל חיפה בהובלה הימית של סחורות מתורכיה לישראל וגם לשטחי הרשות הפלשתינאית.

מיופה הכח מבקש ללמוד יותר על צרכי הקהילה העסקית הצפונית ולהעמיק את הקשרים המסחריים בין תורכיה לבין העסקים הרבים באזור חיפה והצפון. התורכים מתעניינים בכל הקשור לטכנולוגיות חקלאיות בעיקר בגלל האתגרים הניצבים בפני העולם בנושאי האקלים וההתחממות הגלובלית ומבין כי ישראל חזקה בתחום זה. הוא אמר כי בנושא התיירות חשוב להתעמק וסיפר באופן כללי על רעיון של הקמת ליין "קרוזים" בין ישראל לבין תורכיה בעתיד.

דוד קסטל ציין כי הוא רואה חשיבות רבה לחיזוק הקשרים המסחריים בין ישראל לבין תורכיה. להערכתו, ניתן להכפיל את הפעילות המסחרית בין המדינות וגם להגדיל מאוד בעתיד את הפעילות התיירותית.

גדי כהן הדגיש בדבריו את חשיבותו הגיאוגרפית של נמל חיפה כמי שמקשר בין ישראל, ירדן ותורכיה. אי הסכמות פוליטיות ומדיניות, אסור להן להשפיע לרעה על יחסי המסחר בין ישראל לתורכיה. ציין כי בעקבות ההקלות ביבוא תוצרת חקלאית לישראל, שהתקבלו לאחרונה, נפתחו הזדמנויות עסקיות חדשות, וחשוב לקיים פעילויות בשיתוף לשכת המסחר חיפה לקידום הסחר בין המדינות.

הלשכה אירחה היום, ה-7 בדצמבר 2021, נציגים בכירים משגרירות ארצות הברית בישראל.

מטעם שגרירות ארצות הברית השתתפו : מייק קאלברט, סגן הנספחת המסחרית , דניאל דבריאס, נספח כלכלי, ג'ף ברניגן, נספח לענייני ביטחון המולדת,

נייט שרווד וטוני סידוטי, נציגי משרד ההגנה האמריקאי בשגרירות ארצות הברית בישראל המתמחים בנושא שיתופי פעולה צבאיים וענייני ואבטחה.

מטעם הלשכה השתתפו : נשיא הלשכה, דוד קסטל, חברי ההנהלה צביקה וייצנר, יוסי דקל ויהושע לניאדו, רו"ח שמוליק וטנשטיין מנכ"ל, אביאל קורן, מנהל שירותי הלשכה, רונית שגב, מידענית עסקית ואחראית קשרי חו"ל.

בפגישה נדונו האפשרויות להרחבת שיתופי פעולה בין השגרירות האמריקאית לבין הלשכה, הגדלת היקפי הסחר וההשקעות בין חברות ישראליות בחיפה ובצפון לבין חברות אמריקאיות.  

הוצגו לאורחים שירותי הלשכה, עם דגש על הפעילויות לקידום הסחר הבינלאומי וסיוע לחברי הלשכה באיתור לקוחות וספקים בחו"ל וקידום עסקיהם בחו"ל. נבחנו אפשרויות של שילוב הנספחות המסחרית של ארה"ב בפעילויות אלה.

נשיא הלשכה, דוד קסטל, הודה למשתתפים על ביקורם בלשכה וציין כי קשרי הסחר בין ישראל לארה"ב הנם חלק חשוב ממארג הקשרים החזקים בין שתי המדינות, והלשכה תשמח לסייע בהרחבת הפעילות של העסקים בצפון עם שותפי סחר פוטנציאליים בארצות הברית.


בתמונה – מימין לשמאל: אביאל קורן, מנהל שירותי הלשכה יהושע לניאדו, חבר הנהלת הלשכה, דניאל דבריאס, נספח כלכלי בשגרירות, יוסי דקל, חבר הנהלת הלשכה, מייק קאלברט, סגן הנספחת המסחרית, דוד קסטל, נשיא הלשכה, צביקה וייצנר, חבר נשיאות הלשכה, ג'ף ברניגן, נספח לעניניי בטחון המולדת, נייט שרווד וטוני סידוטי, נציגי משרד מההגנה של ארצות הברית בשגרירות, רו"ח שמוליק וטנשטיין, מנכ"ל הלשכה

מר Osvaldo dos Santos Varela, שגריר אנגולה בישראל נפגש השבוע עם נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל, בבית הלשכה בחיפה, במטרה לחשוף את הזדמנויות ההשקעה העדכניות באנגולה ולקדם את קשרי המסחר בין ארצו לבין העסקים במחוזות חיפה והצפון.

בפגישה השתתפו גם הקונסול הכלכלי של אנגולה בישראל, מר Caetano Paulo, הקונסול הכללי, מר Samuel da Cunha Ferreirar, ומר ודיע אבו נסאר, קונסול כבוד של ספרד בישראל ויועץ לשגרירויות ונציגויות זרות ומלשכת המסחר השתתפו מנכ"ל הלשכה, רו"ח שמוליק וטנשטיין, מנהל שירותי הלשכה, אביאל קורן ומידענית עסקית ואחראית שירותי ייעוץ וקשרי חו"ל, רונית שגב.

ענף הייצור העיקרי באנגולה הנו נפט, וענפים חזקים נוספים הנם כריית זהב, נחושת, שיש ומחצבים נוספים. ממשלת אנגולה עושה מאמצים לגוון כמה שיותר את ענפי הכלכלה, כדי ליצור פיתוח עסקי. משימה עיקרית בעיניה הנה למשוך ידע ומשקיעים בתחומי החקלאות, טיהור מים ואנרגיה סולארית. למדינה 3 נמלים פעילים, ואחד מהן מקושר ברשת רכבות לכל רחבי המדינה.

ענפי יצוא נוספים הנם פירות טרופיים ודגים מעובדים.

נשיא הלשכה, דוד קסטל, בירך את השגריר על יוזמתו לבקר בלשכה ולפתח קשרים עסקיים עם עסקים מתאימים בחיפה ובצפון. הלשכה תשמח לסייע בקידום הסחר בין ישראל ואנגולה, בהמשך להסכם בין שתי המדינות משנת 2012 לחיזוק הקשרים ההדדיים.

חברי לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, המעוניינים בקישור לשגרירות אנגולה בישראל מוזמנים לפנות לרונית שגב בטל' 04-8302113 או במייל: ronit@haifachamber.org.il

23.6.2020

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום פה אחד את בקשת שר האוצר, ישראל כ"ץ ורשות המסים לתקן את תקנה 3 לתקנות מע"מ, כך שיקבע כי מענק הסיוע לעסקים בשל השתתפות בהוצאות קבועות, לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק הזכאי למענק ולכן לא יחול לגביו מע"מ.

מעוניינים להרחיב או להעתיק את העסק לאזור עדיפות לאומית ? ייתכן שתהיו זכאים לסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה לטובת קליטת עובדים בשכר גבוה.

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מעניקה סיוע בהיקף 40 מיליון שקלים להעסקת עובדות ועובדים חדשים מאזורי עדיפות לאומית.

הסיוע כולל:

• השתתפות בשכר העובדים ויינתן לתקופה של 24 חודשים ועד לתקרת שכר חודשית של 30,000 שקלים.
• עבור השנה הראשונה (12 החודשים הראשונים) – יינתן סיוע בסך 30% מעלות שכר העובדים.
• עבור השנה השנייה (מהחודש ה – 13 ועד לתום החודש ה- 24) – יינתן סיוע בסך 20% מעלות שכר העובדים.

מי יכול להגיש בקשה?

• תאגידים, למעט קבלני כח אדם שעיקר עיסוקם באחד הענפים כמפורט בנספח לנוהל (תעשיה, מידע ותקשורת, שירותים מקצועיים).
• חברות ממשלתיות בשוק התחרותי, שאינן מתוקצבות או מקבלות סבסוד ממוסד ממשלתי.

כדי להיערך ליום שאחרי פרישת בריטניה (הממלכה המאוחדת) מהאיחוד האירופי ולשמירה על האינטרסים הישראליים בסחר ובשיתופי הפעולה השונים. ביום ד', 16.12.2020 יקיים מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה וובינר מקצועי ליצואנים ויבואנים ישראליים בהשתתפות הנספח הכלכלי בלונדון, נציגי מינהל סחר חוץ ומינהל המכס. בוובינר ידונו במשמעויות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ובשינויים ובהתאמות בתהליכי היצוא והיבוא לבריטניה.

עדכון מה- 15 ביולי 2020:
רשות המיסים הודיעה היום כי הגשת בקשות למענק השתתפות בהוצאות קבועות תתאפשר עד ליום ה- 15 בספטמבר 2020 (במקום עד ה-10 באוגוסט 2020).
מענק זה מאפשר לעוסקים עם מחזור פעילות של עד 20 מיליון ש"ח, שמחזור הפעילות שלהם נפגע בשל נגיף הקורונה, להגיש בקשה למענק ייחודי, שמטרתו להשתתף בהוצאות הקבועות שלא נחסכו, על אף הירידה בהיקף הפעילות של העסק. ועדת הכספים אישרה אתמול את הארכת המועד להגשת בקשות למענק סיוע לעצמאיים ובעלי שליטה עד ה-7 באוגוסט 2020 (במקום ה-12 ביולי 2020).

"על חברי הכנסת להיות ממוקדים במטרה ולהניע את הממשלה ואת מוסדות השלטון לפעול כפי שצריך, כך יהיה אפשר להשיג תוצאות מצוינות. קודם כל מה שנדרש זה שיתוף פעולה אמיתי של הממשלה, המגזר העסקי, הסתדרות העובדים הכללית והרשויות המקומיות." כך אמר לאחרונה עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בדיון של השדולה למאבק ביוקר המחייה של הכנסת, בראשות חה"כ אוריאל בוסו וחה"כ מיכאל ביטון.

לין ציין כי הגיש לראש הממשלה ולשר האוצר תכנית מפורטת הכוללת 10 מהלכים קונקרטיים, שעל הממשלה לבצע כדי להוריד את יוקר המחייה ופירט בדיון 5 מהם:

ביום חמישי התקיים ערב פתיחה חגיגי ומרגש של החטיבה הטכנולוגית בלשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, בנוכחות יזמים, סטרטאפים ואנשים מובילים בתעשיית ההייטק.

את הערב פתח מנכ"ל הלשכה, מר שמוליק וטנשטיין, ברך את המשתתפים וסקר בקצרה את פעילות הלשכה. לברכות הצטרף נשיא הלשכה דוד קסטל, שדיבר על חשיבות היזמות והחדשנות בישראל ועל כך שאלו הדברים המרכזיים המעניינים חברות ומשקיעים בחו"ל. קרן מיכאלי, יועצת החדשנות והטכנולוגיה של הלשכה, המשיכה בנאום פתיחת הכנס הראשון של החטיבה. החטיבה הטכנולוגית הוקמה במטרה לעודד, לקדם ולעמוד לצד יזמים, חברות הייטק וסטרטאפים, להגדיל את האקו-סיסטם הטכנולוגי בצפון הארץ וליצור מניפת שירותים לקהל יעד זה.
בפני החברים הוצגו התוכניות לשנה הקרובה.
בהמשך הערב התקיימה הרצאה מרתקת של מר גידי וייס, סמנכ"ל פיתוח עסקי בין לאומי בחברת רפאל, בנושא מצוינות וציונות בתעשייה.

                                                                                                                        


מבחר תמונות מהמפגש. בתמונה העליונה הנמצאת מתחת לסמל החטיבה מימין לשמאל: דוד קסטל, נשיא הלשכה, קרן מיכאלי, יועצת הלשכה לחדשנות וטכנולוגיה, גידי וייס, סמנכ"ל פיתוח עיסקי ובינ"ל רפא"ל, ד"ר אוהד הוכמן, מנכ"ל בי"ח בני ציון ורו"ח שמוליק וטנשטיין, מנכ"ל הלשכה.

לאחרונה שלחנו לחברי הלשכה העוסקים ביבוא מכתב הכולל עדכונים בנוגע לשינויי רגולציה בתחום היבוא והתקינה: הפעלת עיצומים כספיים על הפרת חקיקה מה-1 ביולי, הארכת תוקף לאישורי דגם מקבוצה 1, טיוטה של שינוי הוראת מנכ"ל בנושא יבוא בפטור לפי סעיף 2 (ג)2 לצו יבוא חופשי ועוד.

הידעתם כי לפי החוק אסור לשאול מועמד לעבודה על מקום מגוריו בראיון העבודה? – אם העובד לא כתב היכן מתגורר בקורות החיים ו/או לא הועבר אליכם מידע בעניין מחברת ההשמה שהעבירה אליכם את קורות החיים – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה בשל מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, טיפולי פוריות, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם הפוליטית, מקום מגוריהם או שירותם במילואים.


שאלות שמעסיק שואל מועמד/ת לעבודה או עובד/ת, שהתשובות עליהן הן באחד הנושאים שאסור להפלות לגביו, עלולות להצביע על שיקולים מפלים.  קנסות על מעסיקים בעניין זה, המושתים על ידי בתי הדין לעבודה, מגיעים עד סכומים של עשרות אלפי שקלים רבים.

נושא זה ורבים אחרים הוצגו ביום עיון חשוב וממצה בנושא קבלה לעבודה, שימור עובדים ומניעת הטרדה מינית, שערכה השבוע לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון בשיתוף משרד עו"ד צורף ושות' וחברת שחר להגשמה.

את יום העיון פתח מנכ"ל לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, רו"ח שמוליק וטנשטיין (בתמונה),
השתתפו מנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש מארגונים גדולים בצפון.
תודה לכל המשתתפים ונשמח לראותכם באירועים הבאים.

מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין ואהרון אזולאי, מנכ"ל אשכול רשויות המפרץ ביקרו במשרדי אשכול כנרת והעמקים ונפגשו עם דרור ללוש, מנכ"ל האשכול. מטרת הפגישה היתה קידום שתופי פעולה עתידיים בין האשכולות  ללשכת המסחר. 

אשכול כנרת עמקים הינו איגוד ערים מסוג אשכול רשויות, שהוקם במטרה לקדם ראייה אזורית ושיתופי פעולה אסטרטגיים בין הרשויות המקומיות. חברות באשכול חמש עשרה רשויות: אל בטוף, בועיינה נוג’ידאת, בית שאן, הגליל התחתון, טבריה, טורעאן, כפר כמא, כפר תבור, יבנאל, מגדל, מג’אר, עילבון, עמק הירדן, עמק המעיינות, שיבלי – אום אל ג’אנם.

בתמונה מימין לשמאל: דרור ללוש, שמוליק וטנשטיין ואהרון אזולאי

מנכ"ל הלשכה רו"ח שמוליק וטנשטיין ערך ביקור בבית יד לבנים הדרוזים בדלית אל כרמל ונפגש עם נשיא יד לבנים הדרוזים ויו"ר המכינה הקדם צבאית "כרם אל" הח"כ לשעבר אמל נסראלדין ועם ד"ר רמזי חלבי, יו"ר בית יד לבנים.
מנכ"ל הלשכה סקר בקצרה פעילות הלשכה וסוכם על חיזוק שיתוף הפעולה של הלשכה עם החברות העסקיות מהחברה הדרוזית.
 

בתמונה מימין לשמאל: ד"ר רמזי חלבי, חכ"ל ונשיא יד לבנים אמל נסראלדין ורו"ח שמוליק וטנשטיין

נשיא איגוד לשכות המסחר: החלטת ועדת שרים לחקיקה לאשר הצעת חוק, המחייבת חברות פרטיות לפרסם את דוחותיהן הכספיים לציבור הרחב שוברת עקרונות יסוד ומוזנת מרדיפה פופוליסטית אחר יבואנים וחברות מזון

במכתבו לשר המשפטים אומר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי החלטה זו היא צעד המוזן מרדיפה פופוליסטית אחרי יבואנים וספקי מזון גדולים, במקום שהממשלה תנקוט במסגרת אחריותה בצעדים ממשיים להורדת יוקר המחיה.

לין מדגיש שחברות פרטיות מחויבות משפטית לספקים שלהם לכלל הלקוחות וגם לכלל הציבור. במידה ומדובר במונופול או כח שוק רשאית רשות התחרות להיכנס לדוחותיהן הכספיים. הן מדווחות לרשויות המס, פועלות כחוק ומשלמות מיסים כחוק.

הדרישה מהן לפרסם דוחותיהן מעבר לכך לציבור הרחב, שוברת עקרונות יסוד ונועדה כדי ליצור מהלכים של "שיימינג", הפחדה והרתעה. זה מתאים לשיטה רודנית ולא למדינה דמוקרטית.

כמו כן, מדובר בחברות המצויות בתחרות, שאינן מעוניינות בפרסום דוחותיהן הכספיים ואינן מציעות מניות לציבור הרחב. הן לא גייסו כספים מהציבור וכל ההשקעה והפיתוח באו ממקורות שלהן. הדוחות כוללים סודות מסחריים. מעבר לכך, מדובר במידע, שהוא בבחינת קניינו של העסק.

יש מספיק כלים למדינה לבחון פעילות של חברה פרטית והתכלית של חוק זה אינה יותר מאשר "שיימינג".

רצ"ב המכתב שנשלח לשר המשפטים, חה"כ גדעון סער.

למכתב לשר המשפטים לחץ כאן

עדכון מה-31 באוקטובר 2021: 

שימו לב! ידיעה זו עוסקת בהסדרת כניסתם של מומחים זרים לישראל הבאים לבצע פעולה טכנית. אם בכוונתכם לארח אנשי עסקים בארץ, למטרות פגישה עסקית לביצוע עסקאות / מו"מ / רכש, מוזמנים לעיין במתווה הגעת תיירים ואנשי עסקים מחוסנים לישראל של משרד הבריאות, אשר ייכנס לתוקף החל מיום שני, 1 בנובמבר 2021. אנשי עסקים, אשר עומדים בכל תנאי המתווה יורשו להיכנס לישראל ללא צורך בהגשת בקשה למשרד הכלכלה.

לעיון במתווה המלא, הכולל פירוט בדבר החיסונים המאושרים במתווה, פרוטוקול חיסון והחלמה המאושר על ידי משרד הבריאות, ותהליך הכניסה העדכני לישראל- לחצו כאן

פתיחת הנמלים החדשים תצמצם העומסים הקשים בנמלים הקיימים – אולם אין פתרון למחסור הכרוני ב-5000 נהגי רכב כבד, והדבר יוצר התנגשות חמורה בין צרכי הביטחון לבין צרכים כלכליים חיוניים.

"מחסור מתמשך ב-5000 נהגי רכב כבד בישראל גורם כבר כעת לסיכונים ביטחוניים חמורים למדינת ישראל, בנוסף לנזקים כלכליים מצטברים. מצב זה היווה בעיה קשה עוד לפני משבר הקורונה, הבא לידי ביטוי גם בעומסים חסרי תקדים בנמלי ישראל, אולם בקרוב מאוד עומדת הבעיה להחמיר, עם פתיחת הפעילות של הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד.

* שימו לב לעדכונים לגבי קריטריונים לירידה במחזור.

עדכון מיום 27.7.2021:

* אזרחים ממדינות המצויות תחת אזהרת מסע חמורה, יוכלו להיכנס לארץ אך יחויבו בבידוד מלא. יש להיכנס לבידוד עד לקבלת תוצאה חיובית של הבדיקה הסרולוגית (בדרך כלל 24-48 שעות). במידה ותוצאת הבדיקה הסרולוגית שלילית, משך הבידוד הינו 7 ימים.

*מעת לעת, משרד הבריאות מגדיר מדינה כמדינה בסיכון גבוה (מבחינת נגיף קורונה). ככלל, נוסעים ששהו במדינות אלו במהלך השבועיים טרם הגעתם המיועדת לישראל אינם זכאים לאישור כניסה עסקי לישראל. רשימת המדינות שהוגדרו כמדינות בסיכון גבוה, נכון ליום 27.7.21, כוללת את: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, ספרד וקירגיזסטן.

*יש לעקוב אחר הסטטוס של המדינות השונות מהם מגיעים המומחים הזרים (סיכון גבוה- לא ניתן להיכנס לארץ/ אזהרה חמורה המחייבת בידוד מלא עם ההגעה) מבחינת הגבלות ובידודים באתר משרד הבריאות במנוע החיפוש הבא

משרד הבריאות מבהיר כי כלל השוהים על כלי הטיס הנכנס לישראל או יוצא ממנה, נדרשים בעטיית מסיכה. בנוסף, נוסעים הנכנסים לארץ, ומחויבים בבידוד, נדרשים לעטות מסיכה גם לאורך שהותם בטרמינל לאחר יציאתם מכלי הטיס.

שימו לב להנחיות העדכניות להסדרת כניסת מומחים חיוניים בעלי היתרים מרשות האוכלוסין וההגירה, יחד עם המלצת משרד הכלכלה והתעשייה.

סע"ש 33232-03/21, סיגלית (גינגול) פיקשטיין נגד שופרסל בע"מ, 26 במרץ 2021

העובדות

מדובר בבקשה נוספת, לבקשות קודמות דומות, שהוגשה ע"י סיגלית (גינגול) פיקשטיין כנגד המעסיקה שופרסל בע"מ. בקשה זו למתן צו מניעה זמני הוגשה אף היא במטרה למנוע מהמעסיקה להוציא עובדת לחופשה כפויה או לפתוח כנגדה בהליך פיטורים, וזאת, לנוכח סירובה של העובדת להתחסן כנגד נגיף הקורונה או להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות.

העובדת, הנה קופאית ברשת שופרסל, שהנה מעסיק מאורגן החתום על הסכמים קיבוציים מיוחדים המסדירים את יחסי העבודה בחברה. ההסתדרות הכללית החדשה היא ארגון העובדים היציג בחברה מזה עשרות שנים ובעניינים הנוגעים למהלך השוטף של העבודה, ההסתדרות פועלת באמצעות ועד העובדים של שופרסל.

נוכח משבר הקורונה הודיע השר לביטחון פנים, ח"כ אמיר אוחנה לשר הפנים, ח"כ אריה מכלוף דרעי, כי הוא נתן הנחיה למשטרת ישראל ולרשות הארצית לכבאות והצלה להאריך רישיונות עסק עד סוף 2021, וכן להימנע מדרישות רגולטיביות נוספות עד סוף 2020. מצ"ב הפניה

עדכון מיום 1.9.2021:

בבדיקה, שקיים משרד הכלכלה מול משרד הבריאות, הוחלט כי במסגרת המאמצים להוריד את שיעור הנדבקים בישראל, בחינת מתן פטור מבידוד עבור אנשי עסקים זרים, שמגיעים ממדינה כתומה והינם מחוסנים בפעם השלישית / שטרם עברו 5 חודשים מרגע קבלת מנת החיסון השנייה שלהם, תידחה לאחר החגים.

לכן, כרגע פני הדברים הנם:

מדינות אדומות- בסיכון מירבי
הגעת איש עסקים זרים מחוסן / מחלים ממדינה אדומה= בלתי אפשרית.
מדינות בסיכון
אנשי עסקים זרים מחוסנים / מחלימים המגיעים ממדינות בסיכון (=מדינות כתומות)- גם אם הם מחוסנים או מחלימים, יוכלו להיכנס לארץ, אך יחויבו בבידוד מלא. יש להיכנס לבידוד עד לקבלת תוצאה חיובית של הבדיקה הסרולוגית (בדרך כלל 24-48 שעות). אם תוצאת הבדיקה הסרולוגית שלילית, משך הבידוד הינו 7 ימים. 

מדינות צהובות - בסיכון נמוך
אנשי עסקים זרים מחוסנים / מחלימים מחוייבים בחובת בידוד עד לקבלת תשובה שלילית או 24 שעות, לפי המוקדם (לא מחוסנים חייבים בבידוד מלא). 

סיווג המדינות לקטגוריות השונות ייבחן מעת לעת, בהתאם לנתוני התחלואה, ורשימה עדכנית תפורסם בהתאם. 

*יש לעקוב אחר הסטטוס של המדינות השונות מהם מגיעים אנשי העסקים הזרים (סיכון מירבי- לא ניתן להיכנס לארץ/ סיכון המחייבת בידוד מלא עם ההגעה) מבחינת הגבלות ובידודים באתר משרד הבריאות במנוע החיפוש הבא

משרד הבריאות מבהיר כי כלל השוהים על כלי הטיס הנכנס לישראל או יוצא ממנה, נדרשים בעטיית מסיכה. בנוסף, נוסעים הנכנסים לארץ, ומחויבים בבידוד, נדרשים לעטות מסיכה גם לאורך שהותם בטרמינל לאחר יציאתם מכלי הטיס.

בהתאם להנחיות קורונה העדכניות אנשי עסקים זרים המבקשים לבקר בישראל נדרשים להגשת בקשה לכניסה לישראל לטובת פגישת עסקים באתר משרד הכלכלה.

אלו חלק מהנושאים שנדונו בעת ביקורה של ח"כ נעמה לזימי ("העבודה") בלשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון השבוע. נשיא הלשכה, דוד קסטל, הציג בפני ח"כ לזימי את הצורך להגן על העסקים הצפוניים – גדולים וקטנים, במסחר, בתעשייה ובשירותים - ולהיאבק למען הצרכים הייחודיים שלהם. לגבי הכלכלה בצפון – יש  לפעול לצמצום ההגירה השלילית מהצפון, לדאוג להרחבת מקורות התעסוקה, לשירותי תחבורה, ובמיוחד רכבת, טובים יותר ולהגדלת תוחלת החיים בצפון, ע"י השקעות ניכרות בשירותי הבריאות באזור. כמו כן, יש צורך לטפל בתופעה הנרחבת של "טרור חקלאי", הפוגעת בעסקים בתחום.

הרחבת אפשרויות התעסוקה בצפון ושיפור משמעותי בתחבורה הציבורית ממנו, צריכים להביא להגדלת השכר הממוצע באזור הצפון, שהוא כיום נמוך בהרבה בפריפריה ביחס למרכז הארץ.

ח"כ לזימי התייחסה לדברים ואמרה כי חשוב לה לשתף פעולה עם כל גורם, המקדם את אזור הצפון, וכי נושאי קידום הפריפריה הצפונית הנו מרכזי בפעילותה. היא הקימה לשכת פרלמנטרית צפונית בחיפה, הפועלת באופן קבוע יום בשבוע, ומגיעים אליה גופים רבים מכל רחבי הצפון.. לגבי שדה תעופה נוסף בצפון ציינה כי הנושא נמצא בדיון אינטנסיבי על שולחנה של שרת התחבורה, ח"כ מרב מיכאלי, במסגרת פתרון כולל לצורך בפיתוח שדות תעופה נוספים, ויש מקום לקדם הקמת שדה בינלאומי נוסף באזור. ההתנגדות להקמת שדה תעופה ברמת דוד הנה חזקה ושותפות לה כל הרשויות באזור, שדה תעופה יוצר אלפי מקומות עבודה חדשים, ובצפון יאפשר הגעת תיירים ישירות למוקדי התיירות באזור. ייתכן כי יוחלט על קידום שזה התעופה הקיים בחיפה כחלק מהפתרון.

סוכם כי הקשר בין הלשכה לבין ח"כ לזימי יימשך, לקידום הנושאים החשובים לקידום כלכלת הצפון.

לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ממשיכה את מגעיה עם חברי הכנסת כדי לקרב את מקבלי ההחלטות לצרכי המגזר העסקי בצפון.



בתמונה מימין לשמאל: מאיר שריקי, חבר הנהלת הלשכה, דוד קסטל, נשיא הלשכה, ח"כ נעמה לזימי, ישראל סביון, רו"ח שמוליק וטנשטיין, מנכ"ל הלשכה, שלמה חסיד, גזבר הלשכה

הכנסת אישרה (28.7.2020) את התכנית הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021". התכנית כוללת, בין היתר, את הרחבת הזכאות לדמי אבטלה, מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה, המשך סיוע לעצמאים ולעסקים, המשך תשלום כפל קצבאות ופטור ממס על משיכת הכספים מקרן השתלמות.

עדכון בתנאי הקרן בערבות המדינה מה-16 ביולי 2020
(1.) סכום הלוואה מקסימלי יהיה 24% במקום 16% - למידע מלא על הקרן סיוע לעסקים - לחצו כאן.
(2.) שונתה המגבלה כי לקוחות שקיבלו הלוואה במסלול הכללי בקרן קורונה, לא יוכלו לקבל הלוואה משלימה במסלול העסקים בסיכון -
· עסקים, שקיבלו הלוואה במסלול הכללי בשיעור של עד 5% ממחזור ההכנסות שלהם - יוכלו להגיש בקשה נוספת במסלול העסקים בסיכון עד 24% מהמחזור, או במסלול הכללי.
· עסקים שקיבלו הלוואה במסלול הכללי בשיעור של מעל 5% ממחזור ההכנסות שלהם - לא יוכלו להגיש בקשה נוספת במסלול העסקים בסיכון, אלא רק במסלול הכללי עד 24% מהמחזור.
(3.) עסק שבקשתו להלוואה במסלול העסקים בסיכון נדחתה – יכול להגיש באופן מידי בקשה חדשה באתר האוצר למסלול הכללי (נדרשת סגירת הבקשה הראשונה במערכת).
(4.) עסק יכול לקבל הלוואות קרן קורונה ב- 2 בנקים שונים. עד כה נדרש היה להעתיק את ההלוואה המקורית מהבנק השני, כעת ניתן להעמיד את ההלוואה המשלימה מבלי להעתיק את ההלוואה המקורית ובלבד שלא עובר את שיעור הזכאות המרבי 24%.
 
משרד האוצר הודיע על עדכון במסלול המיוחד להתמודדות עם נגיף הקורונה עבור עסקים קטנים ובינוניים.
במסגרת המסלול ניתן לקבל הלוואות בנקאיות להון חוזר בתנאים הבאים:
· זמני טיפול קצרים - עד 7 ימי עסקים ע"י הבנק.
· מחירי ריבית נמוכים - תשלום מלא של הריבית בשנה הראשונה ע"י המדינה, החל מהשנה השנייה ואילך ריבית פריים + 1.5
· דרישת בטוחות מופחתת - 5% מסכום ההלוואה.
· פריסה ל-5 שנים.
· תקופת גרייס מוגדלת לעד 12 חודשים.
· הגשת הבקשה הינה ללא עלות.
· ההלוואה ניתנת ללא עמלות או תשלומים נוספים לבנק או למדינה
· פישוט התהליכים - הטפסים למילוי קוצרו ויוגשו ישירות לבנקים.
 
סכום ההלוואה המקסימלי הוא עד 16% מהמחזור השנתי האחרון לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון ש"ח ועד לסכום של 20 מיליון ש"ח.
להגשת בקשה לחצו על הקישור הבא: קרן הלוואות בערבות המדינה

(הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התש"ף-2020

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ״ץ הציגו (9.7.2020) את תוכנית "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021" - חבילת צעדים שמטרתה להעניק ודאות וביטחון כלכלי למשך שנה לשכירים, עצמאיים ועסקים בתקופת הקורונה.

ביום 19.4.2020 התבצע תיקון לתקנות בו תוקנה התוספת השנייה כך שתקנות אלה חלות גם על קנסות הניתנים על ידי הרשויות המקומיות.
ביום 1.5.2020 התבצע תיקון לתקנות בו נקבע כי תחולת התקנות יהיו למשך 34 ימים מיום התחילה ולא 21 ימים. כלומר תקנות אלה יהיו בתוקף עד ה-14.5.2020.
יש לציין כי לאור פניית איגוד לשכות המסחר למשרד המשפטים התקבל אשרור לכך כי התקנות הללו חלות גם על הסבת דוחות חניה ותנועה.

קישור לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים לתשלום קנסות) (תיקון), 1.5.2020

קישור לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים לתשלום קנסות) (תיקון), 19.4.2020

ביום 10/4/2020 פורסמו ברשומות תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים לתשלום קנסות), התש"ף- 2020

קישור לתקנות דחיית מועדים לתשלום קנסות

חשוב לשים לב למספר דברים:

1. התקנות חלות רק על הקנסות המנויים בתוספת הראשונה לתקנות ולא חלות על הקנסות המנויים בתוספת השנייה (למשל קנסות מכוח הפרה של תקנות שעת חירום בשל וירוס הקורונה). לכן בשלב ראשון בדקו האם הקנס שעליכם לשלם מנוי בתוספת הראשונה ואינו חלק מהרשימה בתוספת השנייה.
2. אם התווסף פיגור לקנס – תבוטל התוספת. מי ששילם תוספת פיגור יהא זכאי להחזר.
3. אם נקבע בגזר דין כי הקנס ישולם לשיעורין ומועד תשלום חלק מהקנס חל בתקופה הקובעת – על המשלם לשלוח הודעה בכתב לרשות שלה יש לשלם את הקנס על רצונו בדחיית המועד.
4. אם נקבע בחוק מועד להגשת בקשה לביטול קנס או להישפט על עבירה והמועד חל בתקופה הקובעת – מועד זה יידחה עד תום תוקף התקנות.
5. דחיית מועד ביצוע של מאסר במקום קנס (למעט חייב שהוא אסיר שפוט).

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מסייעת למעסיקים לקלוט עובדים נוספים לשוק העבודה. התכנית עודכנה בהתאם לצו השעה ולשינויים בשוק העבודה, במטרה לתת מענה למשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה מנגיף הקורונה והיא כוללת הקלות משמעותיות במסלולים השונים וכן מסלול מהיר, שיאפשר מתן סיוע במינימום בירוקרטיה.

בעקבות משבר הקורונה, אושרו בחודשים האחרונים שורה של הסדרים להארכות אוטומטיות של אישורים רגולטוריים, וההארכה האחרונה נוגעת לאישורים שתוקפם פג עד לסוף חודש נובמבר 2020.

בהמשך לפעילות לשכות המסחר, פורסם על ידי משרד רוה"מ תזכיר חוק, להערות הציבור, שנועד לאפשר הארכות אוטומטיות של מגוון רחב של אישורים רגולטוריים כולל אישורי יבוא, הצפויים להסתיים עד 3 חודשים לאחר תום האכרזה על המצב המיוחד במשק.

בתזכיר המוצע ניתנים פתרונות דיפרנציאליים כך שאישורים רגולטוריים שניתנים במקור לתקופה ממושכת יותר יקבלו הארכת תוקף משמעותית יותר.

לעיון בתזכיר החוק לחץ כאן 

הערות לתזכיר ניתן לשלוח למייל: aviel@haifachamber.org.il 

בשל התפשטות נגיף הקורונה, מפרסם משרד הכלכלה ב-7.12.2020 עדכון בדבר הבאת מומחים זרים לצרכים עסקיים

אישור כניסת המומחה הזר יינתן רק במקרים, שבהם המומחיות דרושה להמשך תפקוד תקין ורציפות עסקית. על מנת להביא את המומחה הזר יש לעמוד בהנחיות משרד הבריאות ולקבל היתר מרשות האוכלוסין.

כמו כן, אישור הגעת  המומחה תלויה בסטטוס המדינה, שממנה מגיע המומחה ובתקופת הזמן, שבה ישהה בארץ ובהתאם לכך, יהיה צורך לפנות למשרד הכלכלה והתעשייה לצורך קבלת המלצה להיתר מרשות האוכלוסין או המלצה לקבלת אישור עלייה למטוס.

בשל העלייה התלולה והמתמשכת בעלויות ההובלה הימית, פנה איגוד לשכות המסחר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, בדרישה כי, תבדוק בדחיפות, במסגרת סמכותה, את מכלול החיובים והצדקתם בשלושה מקטעים:

1. מחירי ההובלה הימית הממריאים;
2. חיובי נמלי הים את היבואנים בגין ההשהיות בפריקת המטענים והצטברות המכולות הריקות;
3. חיובי חברות הספנות את היבואנים בגין העומס החריג בנמלי הים.

לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, "נמלי הים הם שירות חיוני ברמה העליונה. תפקוד המשק כולו מותנה ביעילותם. הם מונופול מוחלט בבעלות המדינה המחויב במתן שירותים יעילים לא רק בימי שגרה אלא גם בתקופה של גאות בביקושים." 
לשכות המסחר דורשות בדיקה מהירה של מכלול הבעיות ומכלול העלאת המחירים, מידת הצדקתן והפתרונות המוצעים. המלצות הרשות לתחרות לעניין זה הן חיוניות ביותר על מנת למנוע את המצב של החמרה נמשכת וגלגול עלויות אלה על ציבור הצרכנים בישראל.

לפנייה צורפה גם פנייתו של נשיא לשכת הספנות הישראלית, ד"ר יורם זבה, לרשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה באותו עניין.
מצ"ב המכתבים המלאים

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב לעיקרי הרפורמה לפתיחת המשק לייבוא, שעליה הכריזו שרי האוצר והכלכלה, ואמר כי "תכנית משרדי הכלכלה לפתיחת הייבוא הינה חלקית, בלתי שלמה וחד צדדית. יש בהחלט לברך על הסרת חסמים בייבוא תוך שמירה נכונה על בריאות הציבור ונכון גם לאמץ את התקינה האירופאית, אך יחד עם זאת, "התכנית אינה שלמה ומתמקדת רק בצד אחד של התמונה. לדבריו, אם אנו פותחים את ישראל לייבוא מוגבר, מהיר יותר ונעדר מחסומים, עלינו גם לאפשר למגזר העסקי שלנו להתמודד התמודדות שווה מול הייבוא. נכון היה גם כצעד משלים לבטל גם את הפטור ממע"מ על ייבוא אישי. הגברת הייבוא לישראל וחיזוק הייבוא, בעוד אנו ממשיכים להפלות לרעה את המגזר העסקי בישראל ולהציבו בעמדת נחיתות מול ספקי חוץ, מחמת שאנו מעניקים להם פטור ממע"מ בייבוא אישי, יפגעו קשה ביכולת התחרות של המגזר המקומי.

לין הדגיש כי "לאמיתו של דבר המדינה ממשיכה לגזול מהמגזר העסקי בישראל את הזכות הבסיסית ביותר ששיש לה – תחרות בייבוא בתנאי מיסוי שווים. אין מדובר רק בפגיעה במגזר הקמעונאי. בישראל 700 מפעלי תעשיה המייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי ועוד כמה מאות בתי מלאכה שאף הם מייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי כגון; מכשירי חשמל, ציוד תקשורת, דפוס, תכשיטים, תמרוקים מזון, אופנה ועוד".

עדכון מיום 31 באוקטובר 2021:

משרד הבריאות פרסם את מתווה הגעת תיירים ואנשי עסקים מחוסנים לישראל, שייכנס לתוקף החל מיום שני, 1 בנובמבר 2021. אנשי עסקים, שעומדים בכל תנאי המתווה, יורשו להיכנס לישראל ללא צורך בהגשת בקשה למשרד הכלכלה.

תתאפשר כניסת כל מחוסן זר העומד בכל התנאים המצטברים:

1. לא שהה במדינה אדומה ב- 14 הימים שקדמו לכניסתו לישראל.
2. חוסן בחיסון שאושר על ידי ה- WHO או החלים, בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף פרוטוקול חיסון והחלמה המאושר על ידי משרד הבריאות (סעיף 3 במתווה המלא).
3. אין מניעה אחרת להכניסו לישראל.
4. נכנס לישראל דרך נתב"ג.

לעיון במתווה המלא, הכולל פירוט בדבר החיסונים המאושרים במתווה, פרוטוקול חיסון והחלמה המאושר על ידי משרד הבריאות, ותהליך הכניסה העדכני לישראל- לחצו כאן

בתחילת חודש אוגוסט אישרה הממשלה שורה ארוכה של רפורמות וביניהן  תכנית רוחבית לפתיחת המשק ליבוא והפחתת יוקר המחיה.

קישור לנוסח הרפורמה כפי שעלה לאישור הממשלה (רק הפרק הרלוונטי)- לחצו כאן

מדובר בתוכנית רחבה ביותר, הצפויה לחול על מגוון רחב מאד של מוצרים ובין היתר: מזון, תמרוקים, צעצועים, מוצרי תינוקות, מוצרי אינסטלציה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ציוד תקשורת, ועוד.

לפניכם סקירה כללית לגבי נקודות מרכזיות ברפורמה שאושרה הרלוונטיות למוצרים שחל עליהם תקן רשמי (שימו לב- אין בסקירה זו התייחסות לחלקים ברפורמה המתייחסים למזון, לתמרוקים, לדרישות יעילות אנרגטית ולמוצרים הנדרשים באישורי תקשורת).

בהמשך לאישור מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלשית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א-2021, פרסם המוסד לביטוח לאומי עדכון לגבי ההטבות למובטלים ונשים בהיריון. העדכון מפרט את תנאי הזכאות לקבלת ההטבות, משך תקופת הזכאות, גובה דמי האבטלה, הסברים, הנחיות וקישורים לבדיקת הזכאות באזור האישי של המובטל.

להלן קישורים לפי קבוצת הזכאים באתר הביטוח הלאומי:

• הארכת הזכאות לדמי אבטלה למי שמלאו 45 שנה- למידע נוסף לחצו כאן
• הארכת הזכאות למענק הסתגלות לבני 67 ומעלה- למידע נוסף לחצו כאן
• זכאות לדמי אבטלה למי שהפסיק לעבוד מ-1.7.21 ואילך- למידע נוסף לחצו כאן
• הטבות לנשים שילדו בתקופת הקורונה- למידע נוסף לחצו כאן

לאחרונה הוחלט להאריך את המתווה למימון היעדרות עובד בשל דרישה לבידוד עד סוף אוקטובר 2021.

לפניכם עיקרי הצעת החוק שאושרה:

1. הארכת ההסדר הקיים: הסדר השיפוי בגין ימי הבידוד, הכולל תשלום שכר לעובד והתחלקות של המדינה והמעסיק בעלויות השכר יימשך עד לסוף אוקטובר, ושר האוצר יהיה רשאי להמשיך את ההסדר בהתאם לצורך.
2. הארכת משך הזמן להגשת בקשה ב-30 יום נוספים, כך שמעסיקים יוכלו להגיש בקשות ה תוך 90 יום ממועד הבידוד במקום 60 יום.
3. עובד יהיה זכאי למקסימום תשלום עבור 10 ימי בידוד, זאת בהתאם להנחיות משרד הבריאות לאפשרות קיצור השהות בבידוד.
4. עובד שלא התחסן ויהיה חייב בבידוד, יהיה זכאי ל- 75% מהשיפוי, לעומת עובד שהתחסן.
5. הורים מחוסנים שילדיהם חייבים בבידוד יהיו זכאים להסדר (עד כה לא היו זכאים). ההטבה תינתן גם רטרואקטיבית, החל מינואר 2021, להורים, שילדיהם היו בבידוד ועומדים בתנאים, ומעסיקים יוכלו להגיש בקשות לשיפוי עבור הורים מחוסנים גם עבור התקופה הרטרואקטיביות, למשך 90 ימים מכניסת החוק לתוקף.

מתווה התשלום עבור ימי הבידוד באתר הביטוח הלאומי טרם עודכן. ניתן לבדוק בהמשך האם עודכן בקישור הבא: https://www.btl.gov.il/Corona/bidudmaasik/Pages/default.aspx

ביום 7.7.2020 פורסם תיקון לחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס 216)(הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף 2020-לפיו הוארכה תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה והוארכו ההקלות לקבלת דמי אבטלה בהתאם להודעת הביטוח הלאומי כדלקמן:
 
הארכת תשלום דמי האבטלה עד ל- 16.8 למי שנגמרו ימי הזכאות:
לגבי מי שנגמרו לו ימי האבטלה מ- 1.3.20 ואילך, וכן מי שנגמרו לו ימי האבטלה לפני 1.3.20 והפסיק לעבוד מ-1.3 עד 16.8 - תקופת הזכאות לדמי אבטלה תוארך עד ל-16.8.20.
לתשומת לב! המשך התשלום יהיה אוטומטי למי ששנת האבטלה שלו עדיין בתוקף, וגם למי שהסתיימה שנת האבטלה מ-1.3.20 ואילך.
כלומר, מובטלים שקיבלו דמי אבטלה בזמן המשבר, ושנת האבטלה שלהם הסתיימה לאחרונה, לא יצטרכו להגיש תביעה חדשה. הביטוח הלאומי נערך לחדש את התשלום באופן אוטומטי, אם טרם היתה חזרה לעבודה.
 
תשלום דמי אבטלה למי שסיים את ימי הזכאות שלו בחודשים ינואר ופברואר 2020:
לגבי מי שנגמרו לו ימי האבטלה בחודשים; ינואר או בפברואר 2020 ולא חזר לעבודה - יקבל דמי אבטלה החל מ- 1.7.20 עד 16.8.20.
לקבלת דמי האבטלה יש להתייצב אונליין באתר שירות התעסוקה.
לתשומת הלב! התשלום יהיה באופן אוטומטי למי שהתייצב בשירות התעסוקה, ואין צורך להגיש תביעה.
 
קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה למי שפוטר עד 16.8:
מי שפוטר או שמעסיקו הוציא אותו לחל"ת מ- 1.3.20 עד 16.8.20, ויש לו לפחות 6 חודשי עבודה ב-18 החודשים האחרונים, יוכל להיות זכאי לדמי אבטלה. במקרה זה הזכאות היא למחצית ממספר הימים המרבי לימי האבטלה לעומת מי שצבר 12 חודשי עבודה (לפי הטבלה להלן).
לתשומת לב! ביטוח לאומי יבדוק שוב את התביעות שנדחו בשל אי צבירת תקופת אכשרה למי שהפסיקו לעבוד מ- 1 במאי 2020, ויעדכן את הזכאים.
 
מספר הימים המרבי לקבלת דמי אבטלה:
מספר הימים המרבי שניתן לקבל עבורם דמי אבטלה, נקבע בהתאם לגיל ומספר התלויים בך (בן זוג תלוי, בת זוג תלויה, ילד).
 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בעבר בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, מבקר בחריפות את יוזמת האוצר להטיל על הציבור והעסקים 11 מסים חדשים כבר השנה, חלקם במסגרת חוק ההסדרים וחלקם מחוצה לו

על פי תחשיב של האוצר, מדובר בנטל מס העומד על לא פחות מ- 5.6 מיליארד ₪. חייבת להיות תמונה כללית מהו נטל המיסוי הכולל שהאוצר מתכוון להטיל היום גם על ציבור הצרכנים, גם על המגזר העסקי וגם על בעלי הנכסים בישראל.

לדברי עו"ד לין: "הטלת לא פחות מ- 11 מסים חדשים כבר עכשיו, תשיב את מערכת המס שלנו אחורה. זה יחזיר אותנו לתקופת החושך של מערכת המס מלפני 50 שנה. נוכח זאת, אני מציע כי תיזום דיון מיוחד ומקיף שיעסוק במכלול נטל המס אותו שואף האוצר להטיל על הציבור והעסקים."

לפניכם קישורים למכתבו של לין ליו"ר ועדת הכספים (וכן בקובץ פתוח) + נספח למכתב, בנושא תקדים מסוכן שיפגע במערכת המס

נספח בנושא העלאות מסים מתוככנות

ביום 11.5.2020 פורסם תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(הוראות מיוחדות לעניין ביטוח לאבטלה), התש"ף – 2020. בהתאם לתיקון הוארכה התקופה בגינה נתנו הקלות בנוגע לזכאות לקבלת דמי אבטלה בעניינים הבאים; קבלת מקדמה, תקופת האכשרה המקוצרת של 6 חודשים והוספת ימי אבטלה למי שנגמרו ימי הזכאות לאבטלה. להלן המצב העדכני בנוגע להקלות לקבלת דמי אבטלה.

תנאים לקבל דמי אבטלה בחופשה ללא תשלום לפי תקנות אלה:

1. הוצאה לחל"ת ביוזמת המעסיק לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות;
2. אין זכאות לשכר בתקופת החל"ת

תשלום מקדמה על חשבון דמי אבטלה:
מי שהגיש תביעה לדמי אבטלה מיום 1.3.20 עד ליום 31.5.20 והליכי הרישום בתביעתו לדמי אבטלה טרם הסתיימו, המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלם מקדמה עד לסכום של 8,000 ₪ בעד חודש אפריל ומקדמה בסכום שלא יעלה על 8,000 ₪ בעד חודש מאי.
 
תקופת אכשרה של 6 חודשים לצורך קבלת דמי אבטלה:
מי שהפסיק לעבוד, בשל פיטורים או חופשה ללא תשלום עקב משבר הקורונה, בתקופה שמיום 1 במרס עד ליום 30 באפריל 2020 ולא השלים תקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה אך צבר 6 חודשי אכשרה, יהיה זכאי למחצית מתקופת הזכאות לדמי אבטלה כדלקמן:

1. למי שמלאו 45 שנים, או 35 שנים ויש לו 3 תלויים – 87 ימים;
2. למי שמלאו 35 שנים, או למי שטרם מלאו 35 ויש לו 3 תלויים, - 69 ימים;
3. בני גיל 25-28 שנים – 34 ימים;
4. למי שטרם מלאו 25 שנים – 25 ימים;
5. חייל משוחרר או מתנדב בשירות לאומי, שזכאותם לדמי אבטלה החלה לאחר שנה מתום מועד שירותם, יהיו זכאים ל- דמי אבטלה של 35 ימים ובתנאי שזכאותם לדמי אבטלה היא רצופה והחלה לפני תום השנה ממועד שחרורם.

יובהר כי לצורך מניין תקופת אכשרה ניתן להביא בחשבון חודשים נוספים שאינם חודשי עבודה דווקא.
לתשומת לב! - הקלה זו הוגבלה לתקופה שמיום 1 במרס עד ליום 30 באפריל 2020.

הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה:
מי שמימש את מלוא זכאותו לדמי אבטלה בתקופה שמיום 1 במרס 2020 – עד ליום 31 במאי 2020, או מי שמימש את מלוא זכאותו לדמי אבטלה לפני התקופה כאמור ועבודתו הופסקה במהלך תקופה זו, ימשיך לקבל דמי אבטלה עד ליום 31 מאי 2020.
ההארכה הינה אוטומטית למי שסיים את שנת האבטלה שלו (שנה מהיום בו התייצב לראשונה בשירות התעסוקה) אם הסתיימה שנת האבטלה יש להגיש תביעה חדשה.

מצ"ב קובץ תקנות מלא

תקנות אלה תקפות עד ל-4 בנובמבר 2021

(1.) הגדרות חשובות

אישור "תו ירוק" - אחד מאלה:

1. אישור, שמנפיק משרד הבריאות לאדם, המעיד על כך שהוא זכאי לתעודת מחלים או מחוסן, שניתן מיום 3 באוקטובר 2021
2. אישור, שקיבל אדם מאת המנהל על כך, שהוא משתתף בניסוי קליני לחיסון נגד נגיף הקורונה, שמתנהל בישראל;
3. אישור, שמנפיק משרד הבריאות על סמך דיווח ממעבדה רפואית (כהגדרתה בתקנות) כי אדם, שביצע בדיקת קורונה בשיטת PCR בתשלום קיבל תוצאה שלילית בבדיקה, ואשר תקף ל-72 שעות ממועד ביצוע הבדיקה.
4. אישור, שמנפיק משרד הבריאות על סמך דיווח ממעבדה רפואית, כי אדם, שביצע בדיקת קורונה, שבוצעה בשיטת PCR במסגרת תכנית "מגן חינוך" קיבל תוצאה שלילית בבדיקה, ואשר תקף ל-7 ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

"אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית" - אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית, שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה, הכולל אמצעי לאימות האישור (קוד QR) ואת הפרטים המנויים בתקנה 3(ב) לתקנות.

"אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR" - אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במהלך 72 השעות שקדמו להצגתה.

"בדיקת קורונה מיידית" - בדיקת קורונה שתוצאותיה מתקבלות מיד, במקום ביצוע הבדיקה, המתבצעת לפי תקנות בריאות העם - דיגום וביצוע בדיקות קורונה.

"ילד" - מי שטרם מלאו לו 12 שנים ושלושה חודשים.

"מקום ציבורי או עסקי" - מקום הפתוח לציבור או בית עסק, לרבות מקום הפתוח לציבור או בית עסק, המצוי בתוך תחנת תחבורה יבשתית (כהגדרתה בתקנות) או בתוך מסוף מעבר יבשתי או בתוך שדה תעופה בינלאומי (כהגדרתו בתקנות סמכויות מיוחדות – הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) ולמעט מקום כאמור שניתן בו שירות רפואי.

לכתבה המלאה

בהמשך לפעילות לשכות המסחר, אושר ב-14 בספטמבר בועדת החוקה של הכנסת צו של ראש הממשלה להארכה אוטומטית של מגוון אישורים ובין היתר בהקשר של רישוי עסקים ואישורי יבוא.

שימו לב- הצו שמאפשר את ההארכות האוטומטיות עדיין לא בתוקף! הוא יכנס לתוקף ברגע שיפורסם ברשומות, ונעדכן ביחס לכך בידיעה זו.

 
לפי הצו שאושר מתוקף חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), להלן ההארכות שאמורות לחול אוטומטית על מגוון רחב של אישורים:

• אישורים שיפקעו בספטמבר יוארכו אוטומטית ב-3 חודשים נוספים.
• אישורים שיפקעו באוקטובר או נובמבר יוארכו אוטומטית ב-10 שבועות נוספים.
• אישורים שפקעו ביולי ואוגוסט והוארכו לפי החוק שאושר ביוני 2020 בעשרה שבועות יוארכו בשבועיים נוספים (כך "שישלימו" הארכה של שלושה חודשים(.
• במהלך הדיון נמסר מהייעוץ המשפטי של משרד רוה"מ שהוביל את אישור הצו שאישורים שהוארכו בעבר לפי התקש"ח או החוק ושתוקפם מסתיים בין ספטמבר לנובמבר לא יקבלו ארכה נוספת.

יש מספר מוגבל של חריגים לכלל זה שמפורטים בנוסח החוק.
יצויין כי שר הכלכלה ביקש להחריג לפי התוספת השלישית לחוק שני סוגי אישורים נוספים עליהם ככל הנראה ההארכה האוטומטית לא תחול (בכפוף לאישור בועדת החוקה ולפרסום ברשומות( –

1. רישיונות יבוא בפטור ממכס בהתאם לסעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, תשע"ד – 2014.
2. רשיונות יבוא ליבוא כלי איירסופט, חלקי חילוף לאיירסופט וכדורים לאיירסופט, וכן רשיונות יבוא לזיקוקים.

כאמור, הצו שמאפשר את ההארכות האוטומטיות יכנס לתוקפו ברגע שיפורסם ברשומות, ונעדכן ביחס לכך בידיעה זו.