למידע נוסף על קידום העסק שלך, ניתן להשאיר פרטים כאן:
 ברצוני לקבל מכם דיוורים

חדשות ואירועים > האם ניתן לשלול פיצויי פיטורים מעובד שהוכח כי גנב ממעסיקו?

09/01/2022

תיק 17014-12-20, 79894-12-20, איליה אליהו אשורוב נגד אלונה הסעות והובלות בע"מ ואחרים, 9 באוגוסט 2021

מאת עו"ד איל צורף*

העובדות

אלי אשורוב עבד כנהג הסעות בחברת אלונה הסעות והובלות בע"מ כ-26 שנים. לאחר סיום עבודתו הגיש אלי תביעה כנגד החברה וכנגד בעלי מניותיה, במסגרתה טען כי מגיעים לו כספים בגין תקופת עבודתו אשר לא שולמו לו: פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי חופשה, קרן השתלמות ודמי הבראה.
תביעתו של אלי הוגשה על סך כולל של 482,487 ₪.

החברה טענה מנגד, כי לאחר סגירת החברה ופיטוריו של אלי, התברר לה כי אלי ביצע נסיעות פרטיות ברכב החברה בלי שקיבל רשות לכך מהחברה, תוך שהוא משלשל את התמורה מנסיעות אלה לכיסו הפרטי. החברה ביססה את טענותיה על דו"חות איתוראן, שמהם נלמד כי אלי ביצע בשלוש השנים האחרונות לעבודתו מאות נסיעות פרטיות בסוף השבוע ולעיתים אף בימים אחרים בשבוע, באמצעות רכבה של החברה מסוג פולקסוואגן קראפטר, שבו 20 מקומות לנוסעים. לטענת החברה, החברה לא קיבלה תגמול כלשהו בגין נסיעות אלה, ואף נסעה בעלויות הדלק, הבלאי, הביטוח וכדומה.

בשל טענת הגניבה, ביקשה החברה לשלול את פיצויי הפיטורים של אלי. בנוסף, ביקשה החברה לקזז את הפסדיה כתוצאה ממעשיו של אלי, מכל סכום אשר ייפסק לאלי בתביעתו.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

בית הדין לעבודה בחיפה קבע כי אין לשלול את פיצויי הפיטורים של אלי. בית הדין קבע כי במועד סיום העסקתו של אלי החברה לא ידעה על הגניבה הנטענת ולא ביקשה לשלול מאלי את פיצויי הפיטורים שלו. בית הדין קבע כי פיטוריו של אלי נעשו בשל סגירת החברה וללא קשר לטענות הגניבה ובטרם גילתה החברה כי העובד רימה אותה. לכן, בהעדר קשר סיבתי בין גילוי המעשים המיוחסים לאלי לבין ההחלטה על פיטוריו – אין מקום לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים שלו.

לאור זאת, קבע בית הדין כי החברה תשלם לאלי פיצויי פיטורים בסך 108,758 ₪.

ביחס לטענה של החברה כי יש להפחית מכל סכום שייפסק לאלי, את הפסדיה של החברה כתוצאה ממעשי הגניבה הנטענים (טענת הקיזוז) – כאן דווקא קיבל בית הדין את עמדת החברה. בית הדין קבע כי המעשי המרמה שביצע אלי נגרמו לחברה נזקים כגון הוצאות דלק, אחזקת רכב, תיקונים, בלאי, הכנסות שנגרעו מהחברה וכו'. החברה טענה כי אלי ביצע 158 נסיעות פרטיות בסופי שבוע אשר עלו לחברה 159,632 ₪. בית הדין קבע כי טענות ההגנה של אלי בעניין זה אינן יכולות להתקבל עקב העלאת גרסאות סותרות. לפיכך, קיבל בית הדין את טענת החברה והורה להפחית (לקזז) מהסכומים שנפסקו לאלי, את הסך של 159,632 ₪ בגין מעשי הגניבה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

החברה טענה כי בית הדין האזורי טעה וכי יש לשלול מאלי את פיצויי הפיטורים שלו לאור מעשי הגניבה שלו.

אלי טען טענות שונות, וביניהן כי אין לקבל את טענת הקיזוז של החברה לפיה יש להפחית מהסכומים שנפסקו לו, את הסך של 159,632 ₪.

בית הדין הארצי קבע כי שעה שאלי פוטר בגלל סגירת החברה ולא בגלל מעשי הגניבה – לא ניתן לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים שלו וזאת כיוון שנדרש קשר בין מעשי הגניבה לפיטורים, וקשר כזה לא קרה במקרה שלפנינו. על כן, דחה בית הדין הארצי את ערעור החברה.

ביחס לערעורו של העובד, קבע בית הדין כי מכלול הראיות שהוצגו בפני בית הדין האזורי ביחס למעשי הגניבה תומכים במסקנתו של בית הדין האזורי קרי, כי יש לקזז את הפסדי החברה מהסכומים שנפסקו לאלי. לכן, דחה בית הדין הארצי את ערעורו של אלי.

על כן, פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נותר על כנו וללא שינוי.

המסקנה מהאמור לעיל היא כי אם מעסיק חושד במעשי גניבה או מרמה מצד העובד, עליו להעלות זאת כסיבה לפיטורי העובד; שאם לא כן, המעסיק לא יוכל לטעון לשלילת פיצויי הפיטורים של העובד. בנוסף, על המעסיק לתעד את מעשי המרמה ככל שניתן ולטעון טענת קיזוז, על מנת להפחית את הנזקים שנגרמו למעסיק מהסכומים המגיעים לעובד, ככל שמגיעים.

*עו"ד איל צורף הוא יועץ הלשכה בדיני עבודה